3 תשובות
בקרוב חוזרים לזומים תתנחמי בזה
אנונימית
ריל
אנונימית
היי לך,
נשמע שאת מתמודדת בכמה חזיתות... משערת שהקושי החברתי צובע את היום באור אפור, מקשה לראות קרן אור מאירה נקודה שאפשר ללכת אליה. אולי תחושת חוסר הביטחון הפיסי מפחידה ומשתקת... יכולה לדמיין שקשה לחזור לשגרה של לקום בבוקר וללכת לבית ספר אחרי הרבה ימים שזה לא קרה, שהחיים הפסיקו לרגע.
כמה לא מובן מאליו שבחרת לכתוב פה ולשתף. לא קל להישאר לבד עם התחושות שמציפות. לעתים לדבר עם מישהו קרוב שסומכים עליו או עם איש מקצוע יכול להקל את ההתמודדות.
כמתנדבת בעמותת סה"ר, מזמינה אותך לצ'אט האנונימי שלנו - אפשר לדבר, לפרוק, לשתף. המתנדבים שלנו שם בשבילך. מצרפת את הקישור לצ'אט למקרה שתרצי ליצור קשר.

שלך,
מתנדבת סה"ר