כתוב שבמצרים משה דיבר אל בני ישראל , ולא שמעו אל משה מקוצר רוח וקוצר נשימה

ואני מבין שזה בא מרוב העבודה הקשה שהם עבדו. ואז הסתכלתי על זה שוב ואמרתי רגע, גם היום אנחנו הרבה פעמים מרגישים ככה, שאין לנו זמן רגע לעצור הכל וללמוד קצת תורה ביום, כי אנחנו טרודים בעבודה, ובדברים, גם שימו לב שאין מינון בריא לזמן שאנחנו מבזבזים על עבודה- תחשבו שיש 24 שעות ומתוכם רוב העבודות דורשות ממכם 8 שעות מינימום ביום, וזה עוד במקרה הטוב, יש מקרים שגם יותר, וזמני נסיעה וכו זה מגיע בין 10 ל12 שעות ביממה שהשקעתם רק על עבודה (לא משנה גם אם זה בשביל שכר מינימום או שכר גבוה), ואז בקושי נשאר לכם זמן לעצמכם, לשינה, להתאוששות.
אני הולך להגיד משהו שאולי חלקכם לא יסכימו איתו, אני חושב שיש סיכוי שגם עכשיו יש שיעבוד..
אני חושב שנירמלו לנו את זה שזה נורמלי כי הגדירו הגדרות כמו שכר מינימום שעתי וכו על מנת להגיע להספק מסויים בחודש שדורש מאיתנו המון שעות כדי שנוכל לשלם את החשבונות, וגם נוצרה נורמה לעבוד כלכך המון, ואצל חלק מהאנשים גם אחרי שעות העבודה הם עובדים כדי לתת הספק שלא יפטרו אותם

אני בדיוק עכשיו נכנס לעבודה אז אין לי זמן להמשיך ולכתוב את הדברים אבל לסיכום אני חושב שיש שיעבוד מצרים, אבל עכשיו בפסח אנחנו אמורים להיות בחופש, על הצד ההלכתי כי זה יום טוב, אבל יש עוד צד שאני חשבתי עליו שזה גם כדי להרגיש שיצאנו ממצרים ולהרגיש בן חורין אז בפסח צריך להרגיש שיצאנו ממצרים ובאמת להתעסק בחג ובקדושה כל ימי החג, גם זה העבודה שלי לא אפשרה לי, אז אני אנסה להסתפק בזה שהעבודה היא חצי יום.
אבל אני מבין שהכל לטובה, אולי זה משו שהייתי צריך לעבור כדי להגיע להבנה הזאת של הדברים שאני כותב כאן.

גם מצרים זה מילה שמשמעותה גבולות, ואנחנו בעצם נמצאים בחיים שיוצרים מעגל מחשבתי כזה שיוצר לנו גבולות מנטליים, אני בטוח שלחלקכם אמרתי את הדברים האלה והיה לכם קשה מאוד להבין או לקבל שיש דרך אחרת בגלל הגבולות שהחברה יצרה אצלכם, הדרך שבה המערכת הכלכלית עובדת. אבל יש דרך אחרת. כל הזמן נותנים לנו "אפשרויות" אבל זה נראה שכל האפשרויות האלה מגבילות.

מה דעתכם?