אין לי כוח כבר

אני רואה שכולם עושים משהו בחול המועד ויוצאים ונהנים ורק אני בבית כל יום, אני כבר לא יודעת מתי מחשיך ומתי לא, אני רוב היום בחדר בדיכאון. אנחנו לא עושים כלום כביכול בגלל "המלחמה" אבל עדיין אנשים יוצאים ועושים דברים ואני אוכלת את הלב שלי. אין לי חברים. קשה לי עם המשפחה שלי הם גם פוגעים בי והם גם וואחשים. ואין לי כוח לכלום, לא בא לי לקום ליום שהוא אותו הדבר, כבר מרגיש שאין משמעות בחיים האלה באמת שנמאס לי אני יותר מדי זמן לבד אין לי כוח ללבד הזה לא רוצה יותר את הלבד הזה לא מעוניינת בו יותר פשוט התייאשתי מהכל