זה נראה לי פריקה או ייעוץ בקשר לפסיכולוג וכזה

אני יכולה להגיד לך שאני כבר תקופה אצל פסיכולוגית ויש פגישות שאני ממש מדברת איתה על דברים קשים ויש פגישות שאני פשוט מספרת לה איך עבר עלי השבוע. הרבה פעמים אני מפחדת שאין לי על מה לדבר איתה אבל או שהיא מובילה את זה או שמתוך הסיפורים שלי עולים נושאים שאנחנו מדברות עליהם. באופן כללי אני חושבת שלכולם כדאי ללכת לפסיכולוגית ואם ההורים שלך מוכנים להוציא על זה כסף אז אל תסרבי להם.

זה בסדר גמור שקשה לך לדבר פסיכולוגים רגילים לעבוד עם שתיקות ותשובות קצרות, והתשלום של ההורים הוא על המרחב הבטוח שלך ולא על "כמות המילים" שתפיקי. את יכולה פשוט להגיד למטפל כבר בהתחלה שקשה לך לבטא את עצמך, וזה כשלעצמו כבר צעד ענק בטיפול שיוריד ממך את הלחץ "לספק תוצאות".

^ אוייש קראתי את זה והגבתי לשאלה הלא נכונה אבל נראלי שזה עובד גם אלייך ❤

להבדיל מרופאים אחרים שאצלם הם עושים את הבדיקות כדי להגיע לאבחנה, אצל פסיכולוג את כל העבודה את עצמך עושה.
זו בעצם מעבדה שבה את מבקרת לעצמך דברים על עצמך ועל החיים שלך.
הרופא נמצא שם להדריך ולכוון בתוך מרחב בטוח מוגן.
אבל אם את לא תעשי את עבודת החפירה, לא תמצאי שום מטמון.
אני רק מתאר את התהליך שתדעי לקראת מה את הולכת.