*דתיים* מה אתם חושבים על זוגיות (ראשונה) בגיל 17?

בסדר גמור

בסדר

שואל השאלה:
גם עם השמירת נגיעה וכל זה?

בסדר
אם יש שמירת נגיעה אז בכלל כל הכבוד.

לא דתי,אבל אני חושב שרק אם את מתכוונת להיתחתן איתו.

בסדר גמור

שואל השאלה:
אוקיי כי חברה שלי שלחה לי כזה קבוצה של שידוכים(שכזה שולחים פרטים ואז מחכים שיגשו בפרטי)
ואני כאילו רוצה
אבל לא יודעת

אם אתם יודעים לשמור על עצמכם ועל הגבולות שלכם ושניכם שומרים נגיעה אז בסדר בעיניי

אני מזכימה

תעשי מה באלך
רק עצה שלי,
תחכי אחות,תביני מי את קודם.
אני מדבר על עצמי גם.
17,אתה עדיין לא מכיר את עצמך.
תכירי את עצמך.
אתה לא יודע מי אתה,ואתה כבר רוצה לצאת עם מישהי.^^^

בעד

הייתי מציע בעיקר אם את בגיל ובמצב בחיים שאם תחליטו שאתם באמת מתאימים, תוכלו להתחתן. אני לא ממש חושב שזוגיות שמאפשרת לכם את היכולת להחליט שאתם מתאימים, כלומר מאפשרת את החתןנה בכוח, אבל במצב שבו לא תוכלו להתחתן בפועל, היא רעיון טוב.

אכן זה נובע מכך שאני רואה את כל הנושא של זוגיות כדבר שמוביל לחתונה, ואני גם קצת רואה בעין לא טובה זוגיות שאינה למטרת חתונה, אמנם אין לי את הרשות להעמיד לך עמדה אלא רק להביע את שלי בנידון.

שואל השאלה:
ברור שלמטרת חתונה
אבל מצד שני
מה
נצא שנתיים עם שמירת נגיעה עד לחתונה?

השאלה אם את חושבת שתצליחי לשמור נגיעה שנתיים בזוגיות

אין סיכוי.^

אם זה לקשר רציני ויש שמירת נגיעה...
אז...אני לא יכולה לדעת אם זה מותר באמת אבל לדעתי זה בסדר

זה כן קשה שמירת נגיעה.
אבל זה לא מופרך בגלל שיש כאלה שעמדו בזה.

שואל השאלה:
אני באמת לא יודעת
גם אני יודעת שההורים שלי לא הכי בעד
פעם אחת העליתי את הנושא הזה עם אמא שלי והיא אמרה לי כזה שלא לפני 18 וזה
אני פשוט מפחדת שבגלל שלא יהיה מגע בסוף זה סתם לא יצליח לחכות כל כך הרבה זמן ואז יהיה פרידה

^6
אז זה נחשב שאתם לא יכולים להתחתן עדיין, אם אתם צריכים להמתין שנתיים גם לאחר שתחליטו שאתם מתאימים.

איני יודע אם העצה הזו תתאים לכם, אמנם אולי הייתי ממליץ לנסות לצאת עכשיו, ואם תחליטו שאתם מתאימים, תעשו מעין 'הפסקה' על מנת לחזור בגיל מאוחר יותר כשתוכלו להתחתן. זו דרך לוודא שזה לא יעמיד אתכם בנסיונות של שמירת נגיעה, כי אפילו שיש כאלו שעומדים בהם, הרוב לא...

[זו גם דרך טובה לבדוק אם האדם השתנה בצורה שלאט לאט לא היית שמה לב אם היית בקשר רציף איתו, וכן זה יאפשר לכם לחשוב יותר זמן ב'ניתוק' ובלי השפעה/לחץ מהצד השני לגבי החתונה ביניכם, אם אתם מתאימים או שלא, אמנם אלו בעיקר סיבות משניות ושלישיות ולא הסיבה העיקרית].

שואל השאלה:
זה לא עניין רק של מוכנות
בסוף להתחתן לפני 19 זה לא ראלי
כאילו אני לא אתחתן באמצע תיכון אתה מבין?^

אני אגיד גם למה זה לא הגיוני.

יבוא יום,שאת או בן זוג שלך,תרגישו בודדים,יהיה לכם יום שתרגישו שלא הלך לכם,והוא ירגיש שהוא רוצה לבכות,או את,והוא פשוט יהיה בדיכאון,או את.
ומה שהוא ירצה,זה חיבוק ממך,כי אין לו עוד מישהו בעולם הזה חוץ ממך,וכן להפך .


ויש עוד אלפי סיבות,ששנתיים זה לא הגיוני.

^זה קשה אבל כן הגיוני.

שואל השאלה:
פשוט לחכות שנה שלמה עד להתחיל משו עם מישו מרגיש לי כמו נצח

לא הגיוני.
אלא אם כן,הם נפגשים פעם בחודש.



זה לא הגיוני לשמור נגיעה שנתיים.
עומד מולך בן אדם,שאת נמשכת אליו,אוהבת אותו,והשכל ברגעים האלה לא מופעל...

^^

^^שנה זה לא נצח, אל תמהרי, זה יגיע בזמן האחרון עם במישהו הנכון בעזרת השם
זה הגיל לבנות את מי שאת❤

אחותי,זה בקטנה,מה זאת שנה ? זה טיק טק.^^^

אני חשבתי כמוך בדיוק.
ופשוט הבנתי,בת הזוג שלי עכשיו עובדת על עצמה,על האישיות שלה,על השפה שלה,על מי שהיא.
ואני גם רוצה.

^^אי אפשר להגיד שזה לא הגיוני שעובדתית יש זוגות שעושים את זה

^8
זה מצוי באותה המידה שאנשים שהצליחו לשמור נגיעה שנתיים מצויים (אומר כן כהתיימרות מושכלת, לא כדבר שיש לי מחקר סטטיסטי מאחוריו).

מבחינה הלכתית בעיקרון אמורים להתחתן לפני גיל 20, לפחות הגבר מחוייב על כך.

ונתבאר העניין בנו"כ שעל השו"ע באה"ע (סימן א, בעיקר בסעיפים א-ד), שהיה האדם מחוייב להתחתן בגיל 13 מכיוון שאז הוא נתחייב במצוות, כולל מצוות נישואין, אלא שעדיין אין לו את הידע התורני הנדרש כדי להתקיים כיהודי, על כן נתנו לו 5 שנים (עד גיל 18) כדי ללמוד מה שנצרך לו לאורח חייו כיהודי, ולאחר מכן נתנו לו עוד שנתיים עד גיל 20 כדי להצליח למצוא מישהי ולהתחתן איתה. ואם לא הצליח, אזי עד גיל 24 אלא שאז בכל יום שאינו נישא עובר בביטול עשה (אלא שאם מנסה ואינו מצליח הוא בגדר אנוס).

פשוט יש שיטה שלפיה מצוות 'שֶבֵת' (שמשמעותה המילולי הוא 'ישוב העולם') היא אותה מצווה שנקראת 'פרו ורבו' ולפיה מצוות פרו ורבו היא פשוט מצוות ישוב העולם, ולכן מותר לאדם לעכב החתונה לאחר לימודים או צבא וכדו' ושאר הכנות הגשמיות שנצרכות לו לחתונתו משום שזה מועיל ליישוב העולם. אמנם לא ראיתי בפוסקים שיטה זו מלבד אצל פוסק יחיד (לצערי איני זוכר המקור) עד כה [וכן בתוס' בחגיגה דף (ב:), אמנם תוס' בפסחים ובמקומות נוספים כתב להיפך, אז לא ברור מה דעת תוס' בנידון].
אבל זה לא פשוט בגלל שסומכים בזה ככל הנראה על דעת יחיד. אם כי אני בעצמי מעכב עצמי עד אחרי הלימודים (ומקווה שלא עד אחרי הצבא).

זה נכון. וגם אחי עשה את זה .


אבל זה כמו שתגידי,דוגמא:

יש חבל בין שתי בינינים,צריך לעבור אותו,ולא ליפול ממנו.

יש טיפה שהצליחו,והרבה לא.

זה אומר שכולם יעברו בחבל ? לא.
מה שנקרא,"סיכון"^^

ברור, אף אחד לא אמר שזה קל, זה קשה- אבל הגיוני

זה גם הגיוני,לעוף חחח
הכל הגיוני.


וואלה כל אחד והנסיונות שלו בחיים מה אני אגיד