מה יותר קשה? לחזור בתשובה או לצאת בשאלה?

לדעתי לחזור בתשובה

מאמינה שלחזור בתשובה

לחזור בתשובה כמובן
אבל יותר כדאי

לצאת בשאלה לדעתי כי החברה הדתית לא תקבל אותך מבחינת משפחה וסביבה שגדלת בה
אבל אם תחזור בתשובה כולם יחבקו אותך מסביב

לצאת בשאלה

לצאת בשאלה לדעתי אבל גם תלוי במשפחה והסביבה

לכל דבר יש את הקשיים שלו

לחזור בתשובה, לא שאלה בכלל.
לחזור בתשובה זה להתחיל להתרגל ל-1001 דברים וקשיים ונפילות ועליות.

לחזור בשאלה חוץ מלהתמודד עם התגובות מסביב, זה פשוט ללכת ולעשות מה שבא לך.

שניתי את דעתי
ero אכן צודקת.

מאיזה בחינה?
כי העבודה של לחזור בתשובה קשה פי כמה וכמה. יציאה בשאלה נחשבת כמו פריקת עול לעומת חזרה בתשובה שבה אתה לוקח על עצמך עול מצוות.

אבל יש את הבחינה של הקבלה של הסביבה שלדעתי יציאה בשאלה פחות נוטים לקבל...

זה תלוי בסביבה שלך
אני יוצאת בשאלה וזה בין הדברים הקשים שאני עושה
יש חומות שנמצאים בגלל הצורת חינוך גם אם אני לא מאמינה ויש פחד למי לספר כמה חסםר מתי לסםר כי יש הרבה משפחות שמנתקות קשר כדי שזה לא ישפיע על שאר האחים ויקלקל אותם

למאת בשאלה

תלוי בהרבה דברים ובמשפחה אם היא זורמת וכו אבל ממה שאני יודע על לצאת בשאלה שזה גם מאוד קשה בגלל החברה החרדית שהיא מאוד שופטת בקטע הזה וברגע אחד אתה יכול לשרוף את המשפחה והחברים וכו

זה תלוי לכל דבר יש את הקושי שלו

לשתי האופציות יש את הקשיים שלהן
להגיד שבן אדם שחוזר בתשובה מקבל חיבוקים מכל הכיוונים זה ממש לא נכון, לרוב לחוזרים בתשובה מאוד קשה להתקבל בקבוצות דתיות ומסתכלים עליהם בתור אאוטסיידרים תמיד. מלא חוזרים בתשובה מדברים על זה שכל החיים הם ניסו להוכיח את עצמם ולהיראות יותר ויותר חרדים ממי שסביבם אבל זה לא עזר. הרבה מוסדות לימוד לדוגמה לא יקבלו ילדים של חוזרים בתשובה מחשש להשפעות לא טובות על ילדים אחרים
בן אדם שחוזר בתשובה יצטרך כל החיים להתמודד עם סטיגמות
להיות חוזר בתשובה זה לא כזה סבבה בקיצור

לחזור בתשובה

my skin is yellow

אילו סטיגמות בדיוק?
אילו מוסדות לא יקבלו ילדים?
ילדים בדרך כלל לא חוזרים בתשובה, כי הם עדיין בשלב התמימות, זה לרוב גילאי 14-16+ שזה כבר שלבים יותר מאוחרים.

לחזור בשאלה נראלי קשה יותר כי גם בגלל החברה שהיא פחות מקבלת וגם שאחד שחוזר בתשובה הוא מאמין שיש לו אלוהים מסלול אם חוקים מסודרים שנותנים משמעות לחיים שלעומת זאת בחזרה בשאלה אתה מאבד משהו שגדלת אליו כל השנים שלך (אלוהים) אתה כבר לא מאמין בה מאבד את המשמעות שהייתה לך המשפחה יכולה לנתק קשר וגם החברה החילונית לא מקבלת כל כך דתלשים וקשה מאוד להשתלב בחברה כזו שכל מה שגדלת אליו זה ההפך

לדעתי לצאת בשאלה

לחזור בתשובה

בתור אחד שיצא בשאלה.
לצאת בשאלה.
הסביבה לא ממש תומכת, אתה מרגיש ימים שכולם נגדך.
אתה מרגיש שנחתת אל תוך מציאות שמצד אחד משחררת אותך ופורקת ממך את העול הכבד של הדת, אך מצד שני כובלת אותך בתור קהילה שלמה שמעולם לא היית קשור אליה, ולא הכרת אותה ועכשיו אתה נדחפת אליה סתם באמצע החיים בלי לדעת מכלום.

יש את זה גם בחזרה בתשובה ואני בטוח שזה גם קשה, ההבדל הגדול שהעולם יותר תומך במישהו שחוזר בתשובה מאשר במישהו שיוצא בשאלה.
ברגע שאתה מצהיר שאתה מעוניין לחזור בתשובה, אתה רק מחפש בגוגל על זה וכבר מקבל עשרות אתרים, עמותות, ארגונים ועוד שרק מתים לעזור לך. ללוות אותך במה שאתה צריך, להעניק לך מה שחסר לך, ולספק לך תמיכה נפשית תמידית.

אם תנסה לחפש בגוגל תוצאות על יציאה בשאלה, יהיו הרבה פחות מקומות בפער שירצו לעזור לך.
אף אחד לא יישב איתך להשלים את הפערים, אף אחד לא יראה לך שאתה רצוי ומקובל פה ואף אחד לא יעזור לך במה שאתה צריך.
"ברוך הבא לעולם" הם יגידו, במקרה הטוב.

אז אם תגידו "למה אתה יוצא בשאלה? זה רק עושה לך רע על פי מה שאתה מתאר."
אז לא יצאתי בשאלה כדי לצאת בשאלה כי זה מגניב או וואטאבר.
יצאתי בשאלה כי הדרך של הדת לא התאימה לי ואני לא מרגיש בה חלק.
כן, ואני ידעתי שיהיה לי קשה וידעתי שלא פשוט.
אבל זו הדרך שלי, וגם אם אף אחד בעולם הזה לא יעודד אותי ולא יתן לי את הדרייב, אני אלמד להסתדר.
אבל זה בהחלט קשה.

לחזור בתשובה זה עבודה

ברור שלחזור בתשובה הרבה יותר קשה
זה המון מחוייבות
לחזור בשאלה זה לחיות איך שבאלי

לחזור בתשובה

לצאת בשאלה
אבל תכלס הכל תלוי באיזה חברה אתה
אם המשפחה שלך אנטי דתית אז לחזור בתשובה
אבל יש הרבה יותר דתיים וחרדים אנטי חילונים מאשר חילונים אנטי דתים
אז...

שניהם קשים אבל אני חושבת שלצאת בשאלה קצת יותר ואני אסביר למה:
זה פתאום לצאת ממשהו שאתה רגיל אליו כבר המון זמן, גם אתה וגם הסביבה שלך. לספר לכולם פתאום שאתה מתנתק ממה שהם הכירו עד עכשיו.. וגם אם מדובר במישהו שגדל בבית דתי אז בכלל כי לא בטוח שהמשפחה שלו תקבל את זה בטוב
(מבחינה של ביקורות)

שבן אדם חוזר בתשובה התהליך כן יהיה קשה לו פיזית כי זה לשמור יותר מצוות מהרגיל וכו' אבל בסופו של דבר זה משהו שהוא מאמין בו ורוצה בו אז יהיה לו גם יותר קל לעשות את המצוות האלה

^^^ אבל לחזור בתשובה זה בחירה שלך אם אתה לגמרי שלם עם זה אז הקטע של ההתייחיבות ושמירת מצוות לא יהיה לך ככ קשה כי אתה מגיע לזה ממקום טהור ושלם

לחזור בתשובה לדעתי

לצאת בשאלה הרבהה יותר קשה
אחרי הכל החברה החרדית מחונכת לקבל את האחר
והחברה החליונית פחות..
זה ידוע שאחוז ההתאבדויות ביוצאים בשאלה הוא גבוה מאוד

לפי דעתי (ואני לא דתי או מישהו שיצא) נראלי לצאת זה יותר קשה כי לרוב אני חושב שאנשים שחוזרים בתשובה הם גם ככה די מסורתיים או לפחות מוכרים עם הדת שלנו ברמה כלשהי, אז זה לא כל כך קשה ביחס ללצאת בגלל שאני מכיר מישהו ויודע שהסביבה *מאוד* לא תומכת, וזה יכול להיות יותר קשה עם משפחה ואפילו בית ספר, בכללי כל הסביבה שהיא במקום מסוים נגדך

מניסיון, לחזור בתשובה.

לצאת בשאלה ללא ספק, מאבדים ברגע את כל הקרקע שעליה נשענת מערכת האמונות שלך - ולרוב המשפחה מתכחשת לך ואפילו יושבת עלייך שבעה. כשאתה נכנס לדת יש לך תשובה לכל שאלה, יש לך רב שמנחה אותך וספר חוקים לכל פלוץ. כשאתה יוצא בשאלה אתה לבד, זה משבר נוראי. לא כולם שורדים אותו

לחזור בשאלה. אין לך ידע בסיסי על איך העולם עובד. מישהי שהכרתי פעם סיפרה לי איך היא יצאה מהעולם החרדי ולא ידעה דברים בסיסיים. אמרו לה שהסוללה התנפחה והיא לא ידע מה זה אומר. כשסיפרו לה איך צבע לשיער עובד היא הייתה בהלם. זה כאילו הכל אצלה היה בעיכוב מטורף. בקושי ידעה אנגלית. גם המשפחה לא מתה על זה שיש להם בת "כופרת". קשה הרבה יותר

לחזור בתשובה וזה די מובן למה.
התהליך של לצאת בשאלה הוא לא קשה. כי אתה פשוט מפסיק. ואם אתם מתכוונים מה אנשים יחשבו עליך אז ברור שפה זה לצאת בשאלה.
התהליך של לחזור בתשובה הוא הרבה יותר קשה

תלוי מאיזה מגזר
חרדי לחילוני זה כנראה קשה יותר, אבל בכללי חזרה בתשובה.
להכניס את עצמך למנטליות של יהדות זה קשה יותר מלשחרר את הדברים שאתה לא מאמין בהם בכל מקרה, ואני אומר את זה כחוזר בשאלה.

מעניין דווקא שיש פה הרבה דעות שונות (ואני מופתע שלא רבים על זה הרבה באמת(:)

לחזור בתשובה

לדעתי לצאת בשאלה זה הרבה יותר קשה..
יש משפחות שמנתקות קשר בגלל דברים כאלה

לחזור בתשובה אחרי שאתה יצאת בשאלה

כאחת שעשתה את שניהם, אני חושבת ששניהם קשים בדרכים שלהם ושאין אחת ש"יותר קשה".
כלומר, לחזור בתשובה נורא קשה, כי גם עכשיו צריך להתרגל לאורח חיים החדש, ללמוד הלכות וכו', צריך גם לומר לסביבה, ולקוות שהיא תקבל את זה. יכולה לומר לך שאצלי לא קיבלו את זה בכלל וניסו להוציא את זה מתוכי. בסוף יצאתי בשאלה לא בגלל זה, אבל ככה או ככה התגובות שקיבלתי לדעתי לא היו פרופורציונליות וכל עוד אדם רוצה לחזור בתשובה והוא לא כופה זאת על אנשים, אין צורך להציק לו לגבי זה.
אך גם יציאה בשאלה נורא קשה, כי הרבה אנשים עדיין (גם אם אינם מאמינים) חיים עם המחשבה של "אוי! אכלתי לא כשר, אני עכשיו אלך לגיהנום" שזה בעיקר מנגנון הישרדותי אצל בין האדם וזה לא קשור לקרבה, לאמונה או לחוסר אמונה. וחוץ מזה, גם בסביבה דתית זה נורא קשה לצאת בשאלה, כיוון שב99% מהזמן יאמרו לך פשוט "זה היצר הרע! אל תיפול אליו! אל תיכנע!" ולא יקבלו אותך, במקרים קיצוניים אפילו מעיפים ממוסדות חינוך/מהבית
קיצר, אני חושבת ששניהם באמת נורא קשים ושאין צורך להשוות כי לשניהם יש את ה"חסרונות" שלהם, ואגב זה גם נורא עניין יחסי ותלוי עד כמה הסביבה שלך דתית/חילונית

נראלי לחזור בתשובה

לחזור בתשובה כי לצאת בשאלה זה קל יותר מה יש לי מלא שאלות, איך מכינים חלה טובה תמיד, מה יש בחורים שחורים, למי יש קראש עליי? אבל לחזור בתשובה זה יותר קשה כי אז מצאת תשובה למצוא תשובה זה הרבה יותר קשה

^ אין כלום בתוך חורים שחורים, זה כדור מסה בגודל קטן יותר מאטום. הוא כן מעקם את מרחב הזמן כך שתיאורטית אפשר לעבור ממקום למקום, אבל החור השחור עצמו הוא לא מקום שאפשר להיכנס אליו

^איך אתה יודע היית שם? (זה אנונימי אחר)

^ כן, בטיול אחרי צבא עם הגאנג

^ יא גם אני, איזה שביל לקחת?
אני עשיתי את שביל החלב

צריך לחלק את שני לשני סוגים, סביבה מקבלת וסביבה לא מקבלת.

הכי קל זה לצאת בשאלה בסביבה מקבלת,
אחריו לחזור בתשובה בסביבה מקבלת,
אחריו לצאת בשאלה בסביבה לא מקבלת,
אחריו לחזור בתשובה בסביבה לא מקבלת.

וכן, גם חוזרים בתשובה וגם יוצאים בשאלה סובלים מהבעיה הזו. הרבה יוצאים בשאלה פשוט הם מהציבור החרדי שם יותר מצוי שהסביבה לא מקבלת, והם היוצאים בשאלה היותר בולטים לרוב. אבל כנראה מבחינה סטטיסטית, רוב הבתים של היוצאים בשאלה יחסית מקבלים את הילדים שלהם יותר בקלות תעומת בתים של חוזרים בתשובה.

האם ערכתי על כך מחקר? לא.
האם מישהו פה ערך על כל מחקר? אני בספק, כנראה שלא.
לפי מה עניתי? לפי הכרות אישית, כמו הרוב פה.
[ההכרות שלי הייתה בעיקר מזה שדיברתי עם כמה עשרות עד מאות יוצאים בשאלה וחוזרים בתשובה, בעיקר פה בסטיפס, מכל הכיוונים, מצד התעניינות ומעין 'מחקר לא מתועד' ש'ערכתי' בין השנים 2023-2024 (איני מחשיבו כמחקר בשום צורה מחמת חוסר התיעוד). בהחלט יתכן שיש פה בין העונים כאלו שבעלי אופקים רחבים יותר בתחום ממני].

לדעתי לצאת בשאלה, כי חזרה בתשובה מקנה לך וודאות ויציאה בשאלה הופכת כל דבר לחסר וודאות לאחר שכבר חווית וודאות.

לצאת בשאלה

בטוח שלחזור בתבונה, אין ספק בכלל, זה קושי אינסופי בלי לזלזל בקושי של לחזור בתשובה שגם הוא קשה מאוד אני מתאר לעצמי.

אני בתהליכי חזרה בתשובה (רק בהתחלה יחסית אבל מנסה לקיים כמה שיותר מצוות ולהבין מה הולך מסביבי) ולדעתי לצאת בשאלה קשה יותר, בגלל שהחזרה בתשובה למרות שזה ללמוד על כל כך הרבה דברים שלא ידעתי ולנסות לעמוד בניסינות, הרגשתי שזה למען מטרה מסויימת ולמען השם יתברך והייתה לי בהירות מסויימת בתחושה
לעומת זאת מהיכרותי עם העולם החילוני להיזרק לתוכו יכול להיות מאוד מאוד מבלבל ובניגוד אליי לא עושים את זה כדי להתקרב לעוגן הזה שהוא השם אלא להתרחק ממנו וכשאין לך נקודה שמפקסת אותך על זה אני לא יודעת איך אפשר לעבור דבר כזה

חוץ מזה שאני אמנם לא יכולה לדבר בשם כולם אבל המשפחה שלי יחסית תומכת בתהליכים ואומרים לי בבירור שגם אם הם לא ישנו את כל העול םשלהם מההתחלה ועד הסוף בשבילי (ואני לא מצפה מהם, בכל זאת משפחה של אתאיסטים אני מקווה שבקרוב יבינו את האמת אבל אין לי איך לכפות את זה עליהם) הם תמיד שם למתוך בי ולעמוד מאחוריי ומאחורי כל בקשה שלי וכל קושי ואני מעריכה אותם כל כך על זה כי אני רואה שזה לא פשוט להם
אין לי הרבה היכרות עם יוצאים בשאלה אבל להבנתי זה הרבה יותר קשה כי אין את התמיכה הזו מאחורי ואני פשוט מודה להשם שהוא השאיר לי את המשפחה שלי בתהליך הזה כי לא הייתי מצליחה לעבור את זה בלי התמיכה שלהם בוודאות

אנונימית^ למה שתהיי חילונייה לשעבר?

עברתי תקופה קשה מאוד ובנקודה הכי נמוכה שלי גיליתי את השם ואני לא יודעת להסביר את זה אבל הייתה לי כלשהי הארה והבנתי שככה אני צריכה לחיות

אני באמת לא יכולה להסביר לך זה יותר סוג של תחושה פנימית ואני יודעת שזו לא תשובה מספיקה (היא לא הייתה מספיקה לעצמי של עד לפני כמה שנים בכלל בכלל) אבל באמת שאין לי דרך אחרת לתאר

תכלס שניהם תלוי בחיים ובחוויה של הבן אדם שעובר אחד משני הדברים האלה

^^^מאיר מי אתה שתגיד את זה היא חוזרת בתשובה כשכל המשפחה שלה לא מאמינה היא מלכה

אנונימי^ מי אני? אני חילוני שאכפת לו שאנשים נשטפים המוח וחוזרים בתשובה דווקא כשכל הבית שלהם מפוכח נורמאלי, דווקא אין לי שום בעיה שהיא תאמין באלוהים אני מאוד שמח אם זה עושה לה טוב, רק צריך לראות מאוד שהיא לא לוקחת את זה רחוק מדי לדברים קיצוניים וקשים, כי סתם חבל.

לחזור בתשובה
חד משמעית

אנשים לא כל כך מבינים את הקושי בלחזור בתבונה שככה הם מדברים, זה ממש לצנוח בעולם אחר.

^^^איזה דברים קיצוניים וקשים בדיוק?

^^אתה פשוט אומר מילים

וחוץ מזה תפסיקי לקרוא לזה לצאת בשאלה ולשחק לידיים של הרבנים המטורללים, אין כזה דבר לצאת בשאלה, יש רק לחזור בתבונה!

אנונימי^ לא אין דברים קיצוניים וקשים, מה אני אגיד לך?

^איזה דברים קיצוניים וקשים אתה חושב שהיא תעשה?

^^תענה לי אתה

אנונימי^ אנשים לפעמים נסחפים עם עצמם בגלל השטיפות מוחשל הרבנים פתאום חונקים את עצמם יום שלם בלי לפתוח את הטלפון או שמים חיג'אב על השיער שלהם במקום ללכת איתו כמו שאוהבים ועוד בלי סוף צרות, אל תיתמם, פשוט חשוב לי שתשמור על עצמה הכל טוב, זה נפלא להאמין באלוהים, פחות בשליחים שלו פה בכדור הארץ שמספרים לך מה הוא רוצה.

שניהם, הכל תלוי בסביבה שאתה נמצא בה.
אבל מבחינת מעשה? לחזור בתשובה יותר קשה, כי יותר קשה לקבל על עצמך דברים שאתה צריך לעשות מאשר פשוט להפסיק לעשות דברים

^^1. לא להיות בטלפון יום שלם זה לא דבר קיצוני. אני מנחש שאף פעם לא חווית את יום כיפור או שמרת שבת.
2. מה הקשר חיג'אב? ואם אתה רוצה לקשר את זה ליהדות מה הבעיה בלשים כיסוי ראש?
בנוסף היא רק חוזרת בתשובה. עושים את זה בצעדים קטנים ואין שום דבר קיצוני שהיא תעשה.

לצאת בשאלה
מחזק את מה ש ero אמרה

לצאת בשאלה

אעקל כולם יחבקו אותך זה ממש לא נכון.
כמו שיש אנשים שלא מקבלים אנשים שיוצאים בשאלה, ככה יש אנשים שלא מקבלים אנשים שחוזרים בתשובה. ואפילו עוד יותר.
לשאלה- גם וגם קשה זה לא רק זה או רק זה או מה יותר.

תלוי מאוד מאיזה בחינה וגם מאוד תלוי במשפחה ובחברה אבל לדעתי לחזור

^ מאיר 19 (אני האנונימית שחזרה בתשובה)

אני מבינה מה אתה אומר, וזה גם דברים שדאגתי מהם (לא בצורה שאתה מנסח אותם בכלל וגם לא בעוצמה שאתה חושב את זה בכלל אבל כן בעיקרון הכללי בטח ובטח לפני שהתחברתי מאוד להשם אלא כשהייתי אתאיסטית), אז חשוב לי להבהיר כמה דברים

קודם כל כמו שאמרתי הסיבה שאני עושה את זה זה כי באמת הייתי בנקודה ממש נמוכה בחיים שלי ורק השם והאמונה בו הצליחה להוציא אותי ממנה. אם אתה מחפש הסבר יותר פסיכולוגי-חילוני ולא אמוני-דתי אז זה באמת היה הדבר היחיד שהרגשתי ששם לי קצת שפיות בכל מה שעברתי ונתן לי איזה משהו להסתכל אליו ולחכות לו ולשרוד בשבילו את התקופה הזו, כי באמת שאני לא חושבת שבלי לשים לי מטרה זה היה קורה. אצלי זה קרה עם השם שאני מרגישה שהציל אותי מהנקודה הנמוכה שהייתי בה ובגלל זה אני רוצה לגמול לו ולהתקרב אליו אבל (ולהבדיל אלפי ומילוני הבדלות) זה יכול היה לקרות גם עם מטרה או שאיפה חילונית לחלוטין, זה יותר ההקשר הכולל מאשר האמונה הספציפית (זה לא בדיוק מה שאני מאמינה בו אבל הייתי נורא מנותקת מהדת במשך רוב החיים שלי אז אני חשובת שזה ההסבר הכי קרוב שאני יכולה להתקרב אליו שיישמע יותר פסיכולוגי ולוגי מאמוני ושיתקבל גם על ידי תפיסה חילונית-אתאיסטית בלי הידיעה שהשם קיים)


מאותה הסיבה אני גם יכולה להבטיח לך, אני לא עושה לעצמי רע. אני יודעת שהדברים האלה נותנים לי סיבה שלא הייתה לי קודם ואני יודעת מה הגבולות שלי כבנאדם ומה אני מוכנה להשקיע מעצמי, אבל אני פשוט מרגישה שהאמונה לא עוברת אף אחד מהם בינתיים. אני גם מזכירה שאני ממש בהתחלה אז כאילו עדיין יש לי את שתי התפיסות של מי שהייתי ומי שאני רוצה להיות והן קצת מתערבבות לי בראש וזה מרגיש מוזר אבל זה גם נותן לי בהירות של מה הדרך שאני מרגישה שטובה לי ואני באמת באמת חושבת ואיפשהו בלב שלי גם יודעת שאני צועדת לכיוונה

בלי קשר לזה, תופתע לשמוע כמה דברים בתוך הדת הם טובים גם מנקודת מבט חילונית:
למשל שמירת שבת, כשהייתי חילונית תמיד חשבתי שזה נורא נורא קשה (אני לא אשקר אני עדיין נשברת לפעמים ולא מעט אבל אני עושה השתדלות לשמור), אבל תמיד ראיתי גם את היופי של המנהג הזה אבל גם בעיקר את העזרה שלו. קשה לפספס את זה שהחיים רצים נורא נורא מהר ולפעמים אתה מרגיש שאתה מפספס קצת את הדברים החשובים, בין אם זה כי אתה עמוס מעבודה או שאתה פשוט נכנס ללופ אינסופי של גלילה באינסטגרם שלא עוזב אותך. השמירה הזאת נתנה לי את הפאוזה שהייתי צריכה כדי שרק פעם אחת בשבוע אני אוכל לשבת בשקט ולהתמקד בדברים שבאמת חשובים לי בחיים (המשפחה, החברים, השם יתברך וכו), וזה גם לטעמי דבר שיכול מאוד לעזור אפילו למי שלא עושה את זה מנקודת מבט דתית. נניח אני יכולה להגיד לך אישית שזה מקל מאוד על לחץ וסטרס שזה משהו שהרבה אנשים עוברים בלי קשר לאם הם דתיים או לא


כיסוי ראש קצת קשה לי יותר להגיד כי כמו שאמרתי אני רק בהתחלה של התהליך וגם אני יחסית צעירה אז אני עוד לא חושבת על חתונה (עד לא מזמן חשבתי על חתונה אזרחית אז אני בכלל צריכה לשנות את המיינדסט הבסיסי לפני שאני מתחילה לחשוב על חתונה דתית), אבל דיברתי עם כמה וכמה נשים עם כיסוי ראש ושאלתי אותן את הדברים האלה בדיוק מאותו חשש שהיה גם לך, והן אמרו לי שהן מרגישות שזה פשוט עושה להן טוב ושיש דברים שעושים גם כי הן מרגישות את זה מוסרית ולא רק אמונית ושזה עוזר להן לחזק את התחושה הפנימית שלהן ואת החיבור שלהן להשם יתברך בפן הדתי אבל גם לבעלן ולגרעין המשפחתי בפן הרגשי. אנימראש אומרת שאני לא יכולה הלבטיח לא לך ולא לאף אחד אחר אם אני כן אשים או לא אשים כיסוי ראש בעתיד או כל דבר בסגנון הזה בעיקר כי אני כל כך מבולבלת מכל התהליך הזה עדיין בעצמי, אבל אני חושבת (וזו דווקא תפיסה שמזוהה עם המגזר החילוני ועם הסטנדרטים שלו שתראה לא מעט חילונים מאמינים בה בהמון היבטים ונושאים, "חיה ותן לחיות" כזה) שאם מישהי אומרת שמשהו עושה לה טוב והוא לא פוגע בי או באף אינדיבידואל אחר בחברה באופן אישי אז מי אני בכלל שאבוא ואשפוט אותה? זה לא רלוונטי בכלל אם קל לי או קשה לי להבין אותה ואת הדעה שלה. אני כל החיים שלי חייתי והתחנכתי עם התפיסה הזאת בדיוק, שכל עוד שום דבר לא פוגע בי אין לי שום זכות להפעיל לחץ על אחרים לשנות את התפיסה שלהם, ואני מאמינה שהתפיסה הזאת הייתה ונשארת נכונה לשני צידי המתרס החילוני-דתי ולא פונה רק כלפי צד אחד (מאותה הסיבה גם לא מפריע לי שהמשפחה שלי נשארים אתאיסטים ואני דווקא מעריכה אותם הרהב יותר על כמה שהם מקבלים אותי ועוזרים לי בתהליך הזה אפילו אם המטרה שלו הפוכה לגמרי מהרבה מהדברים שהם מאמינים בהם).


אני מקווה שהבנת מה אני רוצה כי השיחה הזאת גם סידרה לי בראש שלי הרבה דברים (וגם בלגנה כמה אבל אני מרגישה שהיא עשתה לי יותר טוב מרע). כמו שאמרתי אני בעצמי עדיין קצת אבודה בכל הסיטואציה אבל אני באמת מרגישה שאני עושה את הדבר הנכון בשביל עצמי נפשית ופיזית ושאני מקרבת את עצמי למשהו גדול יותר שהציל אותי כבר לא פעם, ואני פשוט רוצה להרגיש את החיבור הזה עוד. יותר מזה אין לי באמת איך להסביר זה הכל ככ מופשט.

שהשם יברך את כולכם ואני באמת אוהבת ומקווה שיהיה לכולם פה רק טוב, בין אם אתם מאמינים או שלא ❤

חוזרים בשאלה צריכים:
- ללמוד אנגלית
- להשלים בגרויות
- למצוא לבד אישה, עבודה וחברים
- לנתק קשר עם המשפחה החרדתית שלהם
- להתמודד עם דיכאון, חרדה ובלבול

חוזרים בתשובה צריכים:
- ללמוד תורה, אפילו פעם אחת בשבוע מספיק בשבילם
- להצטרף לקהילה שמוצאת להם אישה, עבודה (אם בכלל) וחברים
- לשמור שבת וכשרות ועוד כמה הלכות


דפנטלי לחזור בשאלה יותר קשה

לחזור בתשובה דורש הרבה יותר
ולרוב אנשים שיוצאים בשאלה מהמגזר הדתי לאומי מקבלים את זה במשפחה והכל בסדר

^2 רוב המגזר הדתי לאומי עושה בגרות ויודע אנגלית והמשפחה שלהם לא חרדתית ואף אחד לא מנתק קשר
ההלכה דורשת המון, היהדות מאוד מחייבת

לצאת בשאלה.

לחזור בתשובה

שמאל ציוני^^^^ וואלה צודק

"בתור אחד שיצא בשאלה.
לצאת בשאלה."

- אני גם יכולה לומר:
"בתור אחת שחזרה בתשובה.
לחזור בתשובה."

שני הדברים קשים. זה שאתה חווית אחד מהם לא אומר שהשני לא היה קשה באותה המידה או אפילו יותר למישהו אחר. אתה פשוט מדבר על הסיטואציה שלך. אז תגיד שהיא קשה מאוד, אבל להחליט שהיא יותר קשה מהסיטואציה השנייה בעוד שאתה חווית רק אחת? זה לאנכון.

לצאת בשאלה ובפרט מהחברה החרדית זה מאוד קשה וזה לא סתם "לעשות מה שבא לך"
זה יכול להשמע קל למי שלא באמת יודע מה זה חרדים ולא גדל שם באמת
אבל גם לחזור בתשובה זה קשה, אבל לא יודע, אני חרדי לשעבר

אז בתור מישהו שחוזר בתשובה זה הרבה יותר קשה לחזור בתשובה. אתה צריך לשנן מלא ברכות ולהתרגל למלא דברים חדשים, ולעשות דברים שגם המשפחה שלך שהיא לא דתייה לא עושה. ואני מספר רק בקטנה.
וזה גם קשה לחזור בתשובה בסביבה חילונית כשחלק מהחברים שלך לא אוכלים אפילו כשר (לא שזה משנה לי כי אני אוכל כשר בכללי).
וזה הרבה יותר קשה מלצאת בשאלה כשאתה צריך רק שהחברה שלך תקבל אותך

אני בתור יוצא בשאלה חושב שלצאת בשאלה יותר קשה, אבל אני לא יכול לדעת באמת, לצאת בשאלה מהחרדים זה מאוד קשה