2 תשובות
הייתי ולא שרדנו
מתרגלים לזה בשלב מסוים בתוך הבלאגן של החיים פשוט כל אחד מתעסק בבעיות שיש לו ובעומס של התקופה אבל אני נגיד וחבר שלי יש לנו פעמיים בשבוע ימי שני וחמישי שעה וחצי קבועה שאמרנו שאנחנו עושים בה שיחה ומעדכנים זה את זה על הכל. סתם כדי להיות ביחד. בלי קשר לזה זה פשוט הרבה אמון והרבה אהבה אין לי ממש איך לתאר
זה קשה אבל זה שווה את זה בשבילו
וזה הופך כל פגישה שלנו למרגשת יותר בהרבה

אני חושבת שזה לא הסיטואציה שלכם כי אצלי הוא עבר לגור בחו"ל אז אנחנו ממש נפגשים רק פעם בחצי שנה כזה וזה לא חד פעמי, אבל העצה העיקרית שלי עדיין עומדת: פשוט תהיי עסוקה. באמת שכן. תנסי כמה שיותר למלא את החיים שלך בכל מיני דברים והזמן ירוץ יותר מהר ממה שאת חושבת.
אם את מרגישה שאת ממש מתגעגעת אז מה שאני עושה זה שיש לי סוג של יומן שזה לא בדיוק יומן שאני מביאה לו כל פעם שאנחנו נפגשים ואני כותבת שם על מה שאני רוצה לספר לו ולהגיד לו כי זו הדרך שלי לשחרר את הגעגוע ולהרגיש שהוא לידי. כי אני יודעת שהוא עומד לקרוא את מה שאני כותבת וזה עושה לי טוב. אז את לא חייבת לעשות בול כמוני אבל כן לכתוב משהו לדעתי יגרום לך להרגיש טוב (ואת אפילו לא חייבת להראות לו את זה בסוף או לכתוב על משהו שקשור אליו בכלל, באמת שזה חופשי)
אנונימית
התחברות ל