משהו מחוויה אישית שהייתי ממליץ לכם לקחת לחיים של כל אחד ואחד מכם

תשקיעו, אל תפחדו להשקיע, אם זה בעצמכם, באחרים, בלימודים.

תתנו את הנשמה שלכם, אתם חיים פעם אחת אין מקום לדחות ולדחות, יבואו ימים תסתכלו אחורה ותתחרטו שלא עשיתם את מה שרציתם.

אך משהו יותר קריטי, שימו לב שאתם שומרים על עצמכם, שימו לב שאתם, הנפש שלכם לא נקרעת לרסיסים, שלא שוברים לכם אותה לגמרי, זה בסדר שהיא תשבר קצת, אפילו לפעמים יותר מקצת, זה לגיטימי וזה בריא, אם כמה שזה כואב..

העיניין הוא להבין מתי עוצרים, מתי אתם יודעים לקחת צעד אחורה ולהגיד רגע, לנשום ולראות את הסיטואציה ממקום אמיתי, ממקום בוגר ולא תמים, ממקום של רציונליות, לא אומוציונלי, לשים בצד את העיוורון, את הרגשות, את מה שלא נותן לכם לראות, להבדיל בין מתי כן להשקיע ומתי זה מספיק, מתי זה כבר מוגזם, מתי עוצרים ואומרים תודה על מה שהיה וממשיכים כאילו כלום לא קרה. זו הנקודה שאתם צריכים לעצור, לנשום, ולהבין.. להבין שלא קרה שום צרה, לא נפל העולם, החיים ממשיכים והם יהיו טובים, כי אנחנו משקיעים, נותנים מעצמנו ושולטים, עם השליטה בחיים מגיע גם זכות הבחירה, זו הנקודה בא אתם יכולים להירגע, כשאתם יודעים בוודאות ששום דבר לא יבוא ויהרוס לך את התרוממות, את מה שבניתם לאורך השנים, היכולת הזאת להבדיל בין מתי משיקיעים ומתי עוצרים.

מתי זה נכון לתת הכל, על מנת להשיג מה שאנחנו חושקים בו, אך מתי גם לעצור, לנשום, להבין שהמסלול שלכם סוטה מהנתיב שלו ולתקן, התיקון לא תמיד יהיה טוב לכם בהתחלה, התיקון לא תמיד יהיה כיף, גם אחרי המון זמן יכול להיות שתחשבו שעשיתם את הדבר השגוי.

אבל, אם תעצרו, תנשמו, תסתכלו מלמעלה על החיים שלכם, תדעו שהדבר הנכון היה זה המעשה, לדעת לשמור על עצמך, לדאוג לעצמך, זה הדבר הכי קריטי והכי חשוב שאדם יכול לעשות בשביל עצמו. לפני כסף, לפני חיים מאושרים, שבכל מקרה זה יגיע הכל אם תדע לבחור נכון, קודם כל לעשות הכל למען הנפש.

למה??

הנפש הוא הכל, הנפש זה הבסיס של החיים שלנו, הרצון שלנו להמשיך קדימה ולטרוף את העולם, אם הנפש שלנו תפגע, היא תבנה את עצמה ונהיה יותר חזקים אפילו, אבל. אם הנפש שלנו תקרוס, תהרס, שם זו הנקודה לעצור, לנשום, ולהבין שצריך לשנות משהו, גם אם הוא הכי כואב שיש.