חברים באלי לספר לכם פה משל מחוויה אישית שלי למען הציבור (זה ארוך אבל שווה)

וואלה אני הייתי בקטע של מישהי מהיסודי , נקרא לה עמית (לא השם האמיתי) . בכיתה ו' הצעתי לעמית חברות לאחר שדיברנו מלא והיא אמרה לא. לאחר מכן הובכתי ממש וזכרתי את זה עד היום. הגיע החופש בין ט ל י , עבדנו באותו מקום ביחד באיזה יום , אני ועמית עבדנו והיה חיבור משמיים , דיברנו צחקנו ומתברר שגם שנה לאחר מכן בכיתה י למדנו באותו מגמה וכיתת מתמטיקה כמה שעות ביחד בשבוע. הגיעה כיתה י ואני שהייתי ילד לא הכי מפותח מבחינת מראה הייתי חסר ביטחון לגביי זה, בקיצור אני מנסה לדבר עם עמית כל השנה מפתחים שיחות ידידות ואני רואה שהיא מדברת עם מלא בנים בקטע ידידותי (היא חנונית מאוד) ואני פחדתי שזה מה שקרה גם איתי . בהמשך כיתה י אנחנו מדברים ואני מרגיש בשלב כלשהו משהו מוזר. שהיא בו זמנית בקטע שלי וגם לא , ואני בתור ילד חסר ביטחון פחדתי ללכת ולהציע כי זה גם יהיה מביך אז אמרתי נתחבר אליה במגמה ודרך חברים משותפים בבית ספר , בקיצור אני הרגשתי שזה לא זה , בין היתר דיברנו קצת בוואצפ שיחות שנטו אני יזמתי אבל היא תמיד המשיכה ולא סיננה ואפילו זרמה וצחקנו שם קצת. ככה נגמרה כיתה י שאני חשבתי שאני בפריינדזון ולא הצלחתי להיתקדם כי אני לא חבר של החברים שלה והיא לא הכי בחורה שהייתה יוצאת לישיבות עם בנים (או חברות שלה) ככה שזה לא הכי היה עובד. בקיצור מגיעה כיתה יא , התחלתי שוב לדבר איתה בקטנה אבל התחילה המלחמה ואני גר בדרום ככה שחודשים לא ראיתי אותה או מישהו מהבית ספר , מפה לשם סוף שנה מגיעים לביהס ואני איתה במתמטיקה שמה היא בעיקר עם חברות שלה והחבר הגיי שלה שלא מת עליי אבל גם לא שונא אותי, אני והיא מדברים בקטנה אבל שמתי לב לאיזה משהו במבט שלה ואבל שוב לא הייתי סגור על עצמי כי אמרתי לעצמי גם , מה אני נמוך ממנה קצת אני שחיף יש לי פנים של ילד למה שהיא תרצה אותי מה כי אני מדבר יפה? , דיברתי איתה בווצאפ לא הלך וואו ואז אני אמרתי נשמור אותה בצד נתאמן נתבגר ונחזור בהמשך, עד אז שמרתי שיחות בקטנה אבל פשוט הרגשתי מחוץ לרמה שלה וזה גרם לי לחתוך את זה כי כל הזמן חשבתי שחברות שלה (שלאחת מהן היה חבר ענק ומפותח) ייצחקו והיא לא תזרום ,גם פרט שחשוב להוסיף היא וחברות שלה עשו קובינה ועשו את הבגרות בכיתה יא במקום יב ככה שחוץ מעבודה שהיא לא בגרות היא בקושי מגיעה. מפה לשם הגיעה כיתה יב - המשך למטה