לפני בערך שבועיים הייתה לי אפיזודה של היפומאניה וזה היה מדהים. פתאום הכל עניין אותי, היו לי פרויקטים חדשים, ציירתי, ניגנתי, הלחנתי, כתבתי, הייתי צריכה פחות שינה והייתה לי אנרגיה. מאז שהתרופה החדשה יצבה אותי אני מרגישה חרא כי הראש כבר לא בעננים. ועכשיו אני מוצאת את עצמי מקווה שאני ביפולרית כי את הדפרסיה כבר יש לי, והיפומאניה זה מדהים ולא אכפת לי אם זה עושה נזק מוחי בטווח הרחוק.
אם מישהו היה במצב דומה ויכול לתת קצת עצות, זה יכול להיות נחמד