כתבתי שיר אשמח אם תתנו לי ביקורת בונה

בבקשה תבינו אותי
אני לא מוזר
אני פשוט שונה.
אני לא בחרתי את זה,
החיים בחרו לי.
במשחקים בגן
תמיד הייתם מדלגים עליי,
כאילו אני לא חלק מהסיפור.
מי האוטיסט הזה?
למה הוא מתנהג ככה, מה הוא שרוט?
ולמה הסייעת לא עוזבת אותו כבר?
המילים שלכם נתקעות לי בראש,
חוזרות בלופ,
גם כשכולם כבר הלכו.
אז כן
אולי אני לא כמו כולם,
אבל אני עדיין בן אדם.
בן אדם שמרגיש,
שנשרף מבפנים,
שקופא מבחוץ,
שסוחב ימים כבדים
בלי שאף אחד רואה.
לפני הכול
אני בן אדם.


וכשאין מי שיישאר,
מצאתי משהו שכן.
התחלתי לעשן.
מצחיק, אה?
החבר היחיד שלי
בגיל 13
זה וייפ בטעם נענע מעושנת.
אין לי חברים,
יש לי רק פילטרים
והם היחידים
שלא מתרחקים ממני.