4 תשובות
אני הכי מבינה אותך בעולם ורוצה להגיד לך שמלא מרגישים ככה בעיקר במלחמה ובגלל כל הזמן הפנוי שיש המחשבות מתעצמות אבל שתדעי שבאמת יש ככ הרבה אנשים שחושבים ככה כמוך וברגע שתיגמר המלחמה הכל יעבור
שואל השאלה:
כן אני גם חושבת אבל לא יודעת בכללי רק הרגע יצאתי מתקופה ממש לא טובה ופתאום היא חוזרת ולקח לי הרבה זמן לנסות לחזור לעצמי
רק להישען אל הקב"ה בזמנים קשים.
אולי לשמוע איזה שיעור תורה מחזק של הרב שניר גואטה או הרב יגאל כהן
היי לך,
מהדברים שכתבת מבינה שאת מכירה את התחושה של להיות במקום נמוך, שומעת את הפחד שלך לפגוש שוב את המקום הזה... משערת שהמציאות הנוכחית מקשה להדוף את הזרועות שנשלחות ומנסות למשוך אותך, אולי המחשבה לאסוף כוחות נדמית כבלתי אפשרית... נדמה שלאט לאט מישהו מושך את האדמה מתחת לרגליים וקשה לשמור על יציבות.
מצרפת לקצה של תקווה פזמון משיר של ג'ימבו ג'יי : אחת לכמה זמן, אני רואה מפרש לבן מציץ מבעד לענן אפור, רוח סערה לוחשת אין לך ברירה, אתה תטבע עד שתלמד לשחות.
כמה לא ברור מאליו שמצאת בתוכך את הכח לכתוב פה ולשתף. לא קל להישאר לבד עם התחושות שמציפות. לעתים לדבר עם מישהו קרוב שסומכים עליו או עם איש מקצוע יכול לתת כלים ולעזור להתמודד.
כמתנדבת בעמותת סה"ר, מזמינה אותך לצ'אט האנונימי שלנו - אפשר לדבר, לפרוק, לשתף. המתנדבים שלנו שם בשבילך. מצרפת את הקישור לצ'אט למקרה שתרצי ליצור קשר.

שלך,
מתנדבת סה"ר