הסתכלתי לכיוונך ליבי דפק ראיתי אותך ניצת בי תקווה

עשיתי את עצמי עסוק בדבר אחר
אבל ליבי חשב לכיוונך אולי יש לי תקווה

עליתי לאוטובוס, עלית איתי
התיישבתי רחוק, כדי לא להבהיל
פתחתי את הפלאפון ושקעתי
שכחתי ממך לגמרי שכחתי

אבל האוטובוס עצר, ואיתו ליבי
הוא נדפק, אז החלפנו לחדש
פתאום נזכרתי בך, ישבתי במרכז
ציפיתי, אולי נשב קרוב

והנה עלית, כולך זוהרת
מסביבך הילה מדומיינת
כמובן כולך בדמיוני נעלמת
את אי שם בצמרת

מבטינו נפגשו כמו לראשונה
אבל הפעם התמלאתי באכזבה
לפני כן התעכבנו למבט ארוך
ועכשיו הרגשתי סלידה

המבט שלך ניסת במהירות
כביכול הנני מנודה
ליבי נפל לבור
הבנתי שאני ללא תקווה

בהתחלה חשבתי אולי אני מכוער
או אולי פשוט אני מוזר
אולי אני נראה איש זר
אולי עכבר אולי חייזר

ואז חשבתי אולי התביישת
אולי חשבת על זה גם
אולי לא היה לך נעים
אולי אולי אולי..

אבל אמרתי לעצמי, ניסע לשלום
ההזדמנות לא תחזור
אולי היה אולי לא
אבל בינינו דבר לא יהיה.

מה דעתכם?

מאת המשורר הנעלם

מהות: חוות דעת ופריקה