5 תשובות
הכל תקופות בחיים האלה של כולנו לפעמים לטובה ולפעמים לרעה
בסופו של דבר זה בסדר ומקובל אנחנו לא רובוטים אנחנו לא לפי תוכנה
בסופו של דבר זה בסדר ומקובל אנחנו לא רובוטים אנחנו לא לפי תוכנה
^כשיש משהו שמכביד עלינו שאין לנו איך להוציא לפעמים הוא יוצא על אחרים.
נסי לעבד את מה שאת מרגישה לגבי כל מה שחווית לאחרונה. דברי על זה עם מישהו, תוציאי את זה ממך.
את יכולה גם לנסות להסביר לחברים שזה לא בכוונה ושעברת משהו לאחרונה. אפילו לבקש מהם שיעצרו אותך כשאת מתחילה להתנהג בצורה שלא מכבדת.
עם הזמן תאמני את השריר שלך לסינון לפחות עד שתעבדי ותקבלי את מה שעברת. אבל הוא חתיכת תהליך.
נסי לעבד את מה שאת מרגישה לגבי כל מה שחווית לאחרונה. דברי על זה עם מישהו, תוציאי את זה ממך.
את יכולה גם לנסות להסביר לחברים שזה לא בכוונה ושעברת משהו לאחרונה. אפילו לבקש מהם שיעצרו אותך כשאת מתחילה להתנהג בצורה שלא מכבדת.
עם הזמן תאמני את השריר שלך לסינון לפחות עד שתעבדי ותקבלי את מה שעברת. אבל הוא חתיכת תהליך.
שואל השאלה:
^ מוות של חיה אבל זה לא רק זה, ברור שאני עצובה בגלל זה אבל אני זורקת יציאות ולפעמים אני מרגישה שאני צריכה לזרוק את היציאות האלה כדי שהם באמת יכבדו אותי כי אני לפעמים לא מרגישה שחברים קרובים אליי מכבדים אותי גם אם הם כן, כי כמו שיש את החברים שסתם זורקים יציאות אבל הם חברים הכי קרובים אני מנסה אבל לא בא לי להיות אדם כזה וזה פשוט עכשיו ניהיה חלק מהשפה שלי ולא בא לי, פשוט גם בא לי להרגיש קשורה באמת
^ מוות של חיה אבל זה לא רק זה, ברור שאני עצובה בגלל זה אבל אני זורקת יציאות ולפעמים אני מרגישה שאני צריכה לזרוק את היציאות האלה כדי שהם באמת יכבדו אותי כי אני לפעמים לא מרגישה שחברים קרובים אליי מכבדים אותי גם אם הם כן, כי כמו שיש את החברים שסתם זורקים יציאות אבל הם חברים הכי קרובים אני מנסה אבל לא בא לי להיות אדם כזה וזה פשוט עכשיו ניהיה חלק מהשפה שלי ולא בא לי, פשוט גם בא לי להרגיש קשורה באמת
אנונימית
יש תקופות ויש תקופות בחיים, הגיוני שתחווי כאלה פחות חיוביות.
כנראה את צריכה למצוא מה גורם לך להתפרץ, מה עומד מאחורי זה.
עברת איזשהו משבר (גדול או קטן) לאחרונה?
כנראה את צריכה למצוא מה גורם לך להתפרץ, מה עומד מאחורי זה.
עברת איזשהו משבר (גדול או קטן) לאחרונה?
היי לך,
עברו יומיים מאז שכתבת, המילים שלך נגעו בי מאוד.
שומעת כמה מתסכל ומתיש להרגיש שאת הופכת לגרסה של עצמך שאת בכלל לא אוהבת. אולי העייפות הצטברה וגרמה לשגרה שחוקה בנוסף לכאב של האובן, וכל אלו יחד מקצרים את הסבלנות וגורמים לך להגיב מהמקום הלא מווסת.
מבינה שבמצבים שבהם את מרגישה שהחברים לא מכבדים אותך, או שאת חוששת למקומך בקבוצה את מנסה להגן על עצמך...
לא מובן מאליו שזיהית את העומס הנפשי שאת מרגישה וששיתפת במה שאת מרגישה...
לפעמים שיחה עם אדם קרוב או עם איש מקצוע יכולה להקל, להעניק כלים או פשוט לאפשר מקום להקשבה אמיתית...
משתפת שאני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אם תרצי להמשיך לשתף בתחושותייך ובמה שעובר עלייך אני מזמינה אותך לצ'אט אישי בו תוכלי לשוחח עם אחד מהמתנדבים שלנו, במרחב נטול שיפוטיות. נהיה שם בשבילך, נקשיב וננסה לסייע.
מצרפת את הלינק להתקשרות-
שלך,
מתנדבת סה"ר
עברו יומיים מאז שכתבת, המילים שלך נגעו בי מאוד.
שומעת כמה מתסכל ומתיש להרגיש שאת הופכת לגרסה של עצמך שאת בכלל לא אוהבת. אולי העייפות הצטברה וגרמה לשגרה שחוקה בנוסף לכאב של האובן, וכל אלו יחד מקצרים את הסבלנות וגורמים לך להגיב מהמקום הלא מווסת.
מבינה שבמצבים שבהם את מרגישה שהחברים לא מכבדים אותך, או שאת חוששת למקומך בקבוצה את מנסה להגן על עצמך...
לא מובן מאליו שזיהית את העומס הנפשי שאת מרגישה וששיתפת במה שאת מרגישה...
לפעמים שיחה עם אדם קרוב או עם איש מקצוע יכולה להקל, להעניק כלים או פשוט לאפשר מקום להקשבה אמיתית...
משתפת שאני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אם תרצי להמשיך לשתף בתחושותייך ובמה שעובר עלייך אני מזמינה אותך לצ'אט אישי בו תוכלי לשוחח עם אחד מהמתנדבים שלנו, במרחב נטול שיפוטיות. נהיה שם בשבילך, נקשיב וננסה לסייע.
מצרפת את הלינק להתקשרות-
שלך,
מתנדבת סה"ר
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: