6 תשובות
זה הגיוני, וגם התקופה הזו מוסיפה על העומס..וזה באסה. אתה יכול לדבר איתי אם תרצה
:)y
אני מבין אותך
השאלה מה אתה אומר ותראה גם את הצד הטוב לפעמים אנחנו לא מפרשנים כמו שצריך ובאמ זה מאהבה
לא נעים בכלל, אני יכולה להציע לנסות לשנות משהו במראה שתמיד שקלת לנסות, זה נותן תחושת שליטה וגם יכול לגרום לך להרגיש יותר בטוח בעצמך, בנוסף לצאת יותר החוצה ולנסות לפגוש אנשים חדשים יכול ממש לעזור, בין אם זה להגיע להופעות/מסיבות/כנסים/אירועים וכו, כל מה שיכול להיות קשור לתחומי עיניין שלך/עניין אותך פעם להגיע אליו, הכוונה היא כמה שפחות להתמקד בזה שאתה לא מוצא את המקום שלך ולא מבינים אותך, לאני במסע לחפש את המקום שלי, וכל מקום שאני הולך אליו כל בן אדם שאני פוגש הוא חלק מהמסע שלי למצוא את האנשים שיגרמו לי להרגיש לא בודד, ואת הדברים שירגשו אותי ויתנו לי מוטיבציה לרצות עוד
שלום לך יקירי. יש תקופות לפעמים שמרגישים נתק מהעולם. קצת פחות מעניין, פחות יוזמים, פחות מתחברים. צריך קצת שקט. זה קורה לפעמים. מהצד השני , לאחרים זה משדר שאתה מתרחק, לא מעניין אותך כלום, אולי סנוב, פשוט לא נעים לידך . ואז... כל צד מרגיש פגוע, לבד, קושי וחוסר רצון לתקשר למרות שבפועל זה אולי הפוך. תחפש משהו שמעניין לך, תיזום לרגע משהו לעשות עם אחרים, תפתח בשיחה עם חיוך וסבלנות. יש סיכוי סביר שהמעגל ישבר. אם אתה צריך זמן לעצמך זה בסדר אבל תדע שזה משדר בתת מודע לאחרים ריחוק. כנראה גם בבית וגם בין חברים. חשוב לנסות לשבור את זה וליזום "חזרה לקשר" בטוח שגם סביבך ישמחו לכך וזה יניע שינוי שאתה כל כך רוצה וצריך.
היי יקר
שומעת את הכאב העולה מדבריך. המציאות שתיארת מעלה תחושה של בדידות עמוקה וייאוש לצד כמיהה שהכל היה אחרת. ייתכן שתחושת הפגיעה המצטברת מציפה תחושת חוסר אונים אל מול ההתמודדות המתמשכת ויכול להיות שנדמה לך שאין תקווה לשינוי למרות המאמצים שלך. יכולה רק לתאר לעצמי את תחושת התסכול מכך שהסובבים לא מבינים עד כמה יכול להיות מכאיב ומאיים להרגיש לא שייך.
מבינה שקשה להישאר עם הרגשות הללו לבד. ייתכן שיש מישהו שתוכל לשתף ואולי יושיט לך יד לתמיכה.
אם נכון לך לשתף בכאב בצורה אנונימית ולא שיפוטית, מזמינה אותך אלינו לסה"ר (סיוע והקשבה ברשת) לצ'אט עם המתנדבים שלנו. נהיה שם בשביל להקשיב, לתמוך ככל שנוכל.
אנחנו זמינים בצ'אט (מצרפת לינק)

שלך, מתנדבת סה"ר.