TW אני באמת לא מבינה את התפיסה של אנשים שפוגעים בעצמם

לא כןלם מרגישים בנוח עם לפנות ליועצים פסיכולוגים וכו

לא תמיד זה בשביל תשומת לב. הרבה פעמים זה מגיע מכאב נפשי גדול שאנשים לא יודעים איך להתמודד איתו או לבטא אותו אחרת. ולפנות לעזרה זה לא תמיד קל כמו שזה נשמע יש אנשים שמתביישים, מפחדים או מרגישים שלא יבינו אותם.

כשבן אדם מגיע למצב כזה הוא לא בראש לחשוב על דרכים אפקטיביות
וזה לא בהכרח במטרה לתשומת לב, זה אמור להסיח את דעתם מהכאב הנפשי.

היי מאמי
הייתי פוגעת בעצמי המון בעבר לאורך כמה שנים, היום אני נקייה 4-5 שנים מפגיעה עצמית. מעולם לא עשיתי טת זה בשביל תשומת לב ואם כבר להפך, הייתי מסתירה את החתכים שלי והיום אני מסתירה את הצלקות שלי.
זה מעולם לא סבב סביב הסוגיה של "היי תשימו לב אליי אני צריכה עזרה", זה סבב סביב הרצון להפסיק להרגיש כאב נפשי. הייתי פוגעת בעצמי בשביל להסיח את המוח שלי מכאב נפשי ולהעביר את הכאב לכאב פיזי. בתקופות אחרות הייתי פוגעת בעצמי במטרה להרגיש כאב, כי לא הייתי מרגישה שום דבר והייתי גוף מהלך ללא רגשות.
זה נכון שאנשים שפוגעים בעצמם צריכים עזרה, אבל לא תמיד קל לבקש אותה, בעיקר לא כשאת מתחת לגיל 18 ולהורים שלך יש את הזכות החוקית לדעת את התיק הרפואי שלך

שואל השאלה:
ומכל הדרכים הם בוחרים בלפגוע בעצמם פיזית? יש הרבה דרכים אחרות לפורקן

נכון שיש דרכים אחרות, אבל כשבן אדם במצב נפשי קשה הוא לא תמיד חושב בצורה הגיונית או רואה את האפשרויות האחרות. לפעמים זו פשוט הדרך היחידה שהם מצליחים לפרוק את מה שהם מרגישים באותו רגע

אני בדיכאון ויש לי פוסט טראומה ולפני שאבחנו אותי ונתנו לי כדורים וטיפולים נפשיים נוספים אני הייתי פוגעת בעצמי כי לא ידעתי להסביר מה עובר עליי ולא חשבתי שזה ישנה אם אני אספר למישהו או לא ומצאתי נחמה בפגיעה עצמית, שתייה, עישון, ו0מ'ם
לא ידעתי שאני צריכה טיפול אבל כיום כשאני בטיפול אני במצב הרבה יותר טוב תודה לה'

הרבה אנשים שעושים פ.ע לא עושים את זה בשביל צומי!! וזה עוזר להם להתעלם מהכאב הנפשי שלהם דרך כאב פיזי.כשבן אדם מגיע למצב הזה הוא לא חושב על פתרונות אחרים פשוט יש לו רצון חזק לפגוע בעצמו.

הייתי פוגעת בעצמי במשך שנים, מתחילת החטיבה ועד לא מזמן. אני תכף מסיימת יב.
מעולם לא עשיתי את זה בשבילי תשומת לב, כי פחדתי שיראו. עד היום אני מסכימה לעצמי להסתובב עם בגדים קצרים רק עם אנשים מסוימים. גם בקיץ האחרון בכמעט 50 מעלות חום לשבתי בגדים שחורים ארוכים וגדולים כדי שלא יראו.
בקיצור, זה מעולם לא היה בשביל תשומת לב.
היו פעמים שזה היה עונש, היו פעמים שזה היה פרס, היו פעמים שזה היה בשביל לכעוס, היו פעמים שזה היה בשביל לכאוב.
הסיבה לפגיעה, לפחות במקרה שלי, יכלה להשתנות כמה פעמים ביום. אז קשה מאוד לבוא ולהגיד "זה למה אנשים פוגעים בעצמם", כי יש כל כך הרבה סיבות וכל מקרה בגופו. אם יש משהו שאני כן יכולה לומר, זה שקודם כל, טיפול לצערנו הוא לא תמיד אופציה. ודבר שני, לא משנה מאיזו סיבה בן אדם פוגע בעצמו, בין אם זה כדי שיראו שרע לו ובין אם זה פרס של יום קשה, עונש על אמירה לא במקום או כעס שצריך לפרוק על המקום, אם בן אדם מגיע למצב שהוא פוגע בעצמו, כנראה שמשהו אצלו לא מאה. וכנראה, שבמקום מסוים, זו הסיבה.