איך מתמודדים עם אבל ללא אמונה?

קודם כל אנשים מנסים לעזור לך, אני הייתי מתנחמת מעצם העובדה שלאנשים אכפת ממני והם אשכרה עצרו לכתוב לי כמה מילים מהלב.
בכל מקרה נתתי את עצתי, תשחררי מהלב מה שיושב עלייך, תעשי דברים שגורמים לך להרגיש טוב.
ואני מאחלת לך לעבור את זה ולהרגיש טוב יותר.

שואל השאלה:
ליאם אף אחד לא שאל אותך ממה את היית מתנחמת. אני אישית לא מתנחמת מזה שדוחפים לי שקרים וחוזרים על החרא הזה של "הוא צופה בך".

את לא חייבת, אבל ממליצה כן לנסות להסתכל על הצד החיובי שבדבר.
אני לא אחנך אותך ולא אתווכח איתך, מבינה שאת לא במקום הכי שמח בחיים שלך כרגע, שיהיה לילה טוב.

דבר ראשון אני משתתפת בצערך
דברי שני פעם קראתי משפט ממש יפה "האבל לא נגמר אבל גם האהבה לא" תקחי את זה לאן שאת רוצה
מאחלת לך ולכל המשפחה שלך שתדעו דברים טובים :)

לא לבקש עצות מאנשים מאמינים ולדבר עם אתאיסטים. אני בטוחה שסבא שלך היה גאה בך ואהב אותך מאוד, ושהוא עכשיו נח (באדמה או משהו לא יודעת אני לא אתאיסטית אבל מנסה לנחם?)

^^^ "בצד החיובי שבדבר" ליאם זה מגיע לשלב שבו צריך לעצור

מניח הבנת שהיא אומרת לך להתסכל על החיובי במוות אז אחלת את זה לה אבל זה לא במקום ומבכים אם ליאם אבל וגם אי הבנה לא מצדיק את לאחל לאחרים משהוא דומה. את לא חייבת להבכים אם התגובה שלה אגב אהל יש פער גדול בין זה לזה. מעבר לזה את שאלת איך להתמודד אם האובדן אז היא מציע לראות את "החיובי" שכן יש אנשים שאכפת להם ממך ומהמצב הזה.(לא בטוח דיקתי ב100 אחוז אבל הכוונה שלה טובה.) אישית לא מסכים אם הגישה הזאת אבל כי זה גם אנדבדואלי ממש לדעצי בדבר הזה. אבל יש פער בין שיגיד שאישית לא מסכים ואותי זה לא מנחם ותגובות כאלה גם לא עושות טוב בתור דתלש לבין לאחל למשפחה שלה דברים. יום טוב

^תודה רבה.

באהבה^

בסוף זה משתנה מאדם לאדם, אין לנו תשובה שתפתור את זה (גם זה לא שיש משהו לפתור, אבל זה דבר טבעי, וזה יעבור עם הזמן)
מאחל לך שתעברי את זה, ואם את צריכה, את מוזמנת לפרוק אצלי

היי לך,
למרות שכתבת לפני כמה ימים לא יכולתי שלא להגיב לך.
קודם כל, אני משתתפת בצערך מעומק ליבי, גם על סבא שנפטר לא מזמן וגם על אבא.
שומעת את תחושת התסכול שלך, יש אנשים שמנסים לעזור וזה יוצא בצורה קלישאתית..
אולי זה מרגיש שרק את יכולה להבין את עצמך, וכשאת מדברת על האובדן הכואב שלך, על הסבל שאת עברת, ועדיין עוברת זה כמו לדבר בשפה שאף אחד לא מבין.
יקרה, ייתכן שאת מרגישה שאין שמיים ואין מלאכים, שיש אובדן פיזי וסופי. הכעס הוא על מי שמנסה לצבוע את המציאות הזו בוורוד.
דרך אפשרית להתמודד היא לאפשר לעצמך להתאבל, להבין שהערכים והאהבה שהם העניקו לך נמצאים בתוך מי שאת היום, בזיכרונות המוחשיים שבך.
דרך נוספת, היא לשתף במה שאת מרגישה... כשמדברים, נוצר מרחב להבין את הרגשות, לעבד אותם, ולהרגיש פחות לבד בתוכם.
תדעי שבעת הצורך אנחנו בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) נמצאים כאן בשבילך. מזמינה אותך לפנות לצ'אט באתרנו לשיחה אישית ואנונימית עם אחד/ת מהמתנדבים/ות שלנו. אנחנו זמינים 24/7 ונשמח להיות אוזן קשבת עבורך ולהעניק לך מרחב מכיל ותומך בו ננסה לסייע במה שנוכל.
שלך,
מתנדבת סה"ר