מה הבעיה בקומוניזם בעצם?

הוא לא מותאם לטבע האדם
בני אדם באופן טבעי רוצים לדאוג לעצמם כלכלית, לא הגיוני שהם יחלקו הכל גם עם אנשים שלא עובדים או עובדים פחות

לכן זה נכשל שוב ושוב

שזה לא עובד במציאות כמו שזה נשמע בתיאוריה

הבעיה העיקרית שכל פעם בשלטונות כאלה יש שלטון אכזרי ודיקטטורי שמנצל אתזה רק לטובתו

הרעיון אחלה, הביצוע פחות. אנשים במקום הראשון דואגים לעצמם ואפילו בעלי האידיאלוגיה הזו לא הולכים לפעול לחלוטין בדרכי הקומוניזם. זו הסיבה שמספר הקיבוצים השיתופיים בארץ רק ממשיך לצנוח

בכל שיטה יש בעיה פשוט כנראה זה נ לא נתפס מתאים לעולם שלנו
אבל לא חסר מדינות לדוגמה שיש קפטילזם חזירי שדואג בעיקר לעשירים והפלג העליון של החברה

והמדינות שבאמת איכות החיים שלהם מכבדת את רוב האזרחים משלבות בין קפיטליזם לסוציאליזם

הבעיה העיקרית היא שבני אדם לא יודעים לחיות בקבוצות גדולות מאוד.
מה זאת אומרת?
כדי שקומוניזם יצליח אנחנו צריכים שכל אדם יכיר בצורה קריטית כל אדם אחר בקבוצה, ידע את הצרכים שלו ויוכל להבין את הסיבות שהוא צריך לקבל דברים.
אבל אי אפשר להכיר באמת כמות גדולה של אנשים, 100 גג 150 זה באמת הגבול העליון של כמה אנשים אפשר באמת להכיר בצורה כזו.
וזה נותן לנו את הגבול העליון של הקומוניזם שאפשר לקיים. עד 150 אנשים זה יעבוד טוב. סכומים קצת יותר גדולים (נגיד עד 1000) זה יכול לעבוד אבל יהיו בעיות. מעל 1000? פשוט לא יעבוד.

לאורך ההיסטוריה האנשים שהטיפו לקומוניזם היו עשירים בעצמם, הכלכלה קורסת(למה שעובד בניין יעבוד אם הוא מקבל את אותו השכר של קופאי) דיקטטורות ומה לא

במישור הכלכלי, ברגע שאנשים לא מממשים את הפוטנציאל שלהם לעשות כסף בשם השוויון, אוצר המדינה לא מתמלא כי כולם עניים, ואז אין למדינה מה לתת ולמעשה גם אין לה אפשרות לתת רווחה בסיסית לאזרח, בשם השוויון קורה דבר הפוך, חוסר שוויון משווע בגלל שכל דבר הופך להיות על שחור, הרפואה ה"שוויונית" הופכת להיות על בסיס שוחד, מוצרים מייבוא על בסיס קשרים, והחמור ביותר, וזה מה שהפיל את הקומוניזם הוא רעב, מה ששובר את ההמון וגורם לו להתקומם בכל מחיר הוא בטן ריקה, וגם רצח ילדים, כי מה לעשות, במדינה קומוניסטית אין כסף להחזיק ילדים פגים כל החיים (כי שוב, כולם עניים ואין מי שישלם על זה). במישור אחר, כמובן שחופש הפרט נפגע בצורה אנושה. כל אזרח הוא אסיר.למרות כל האמור לעיל, נקודה מאוד מעניינת היא שהאינפלציה ויוקר המחיה בעולם, דווקא במדינות עניות, גרמו דווקא לדור הצעיר, שלא חווה קומוניזם בחייו, לרצות את זה. התחזקות הכוחות הרביזיוניסטים יחד עם המצב הכלכלי של מדינות המערב (במיוחד ארה"ב, ספינת הדגל של העולם החופשי) אשר המצב הכלכלי שלה גרוע ביותר, מעלה לדעתי חשש גדול של מה שיהיה פה בדור הבא שאחרינו. תראי למשל מה קרה בבחירות האחרונות ברומניה, מועמד קומוניסטי לנשיאות הציג בפני הציבור רעיונות קומוניסטים של פעם (כולל הלאמת קרקעות ובתים) וזכה בבחירות. בוחריו לא היו דור ותיק אשר חווה קומוניזם אחר דווקא הדור הצעיר שחלק ממנו חי במדינות מערביות (עם אזרחות כפולה או תושבות קבע). מועמדו נפסלה ע"י בית משפט בטענה שקיבל כסף מאנשי עסקים רוסיים, אבל מה שבעצם צריך לעניין אותנו מכל הסיפור הזה הוא שהמצב הכלכלי בעולם המערבי הופך להיות מסוכן מאוד לחופש הפרט, כאשר אנשים רעבים הם הופכים להיות מפלצות ולא חושבים הרבה. רעב הוא זה שהפיל את הקומוניזם אך הוא זה שעלול להביא אותו מחדש.

השלטון מנצל את העם שלו

תשמעו, עם כל הכבוד לאידיאל של שוויון וצדק חברתי, קומוניזם פשוט לא יצלח כי הוא מתעלם משלושה דברים בסיסיים: טבע האדם, תמריצים כלכליים והצורך בחירות. כשמבטלים את הקניין הפרטי ואת התחרות, המנוע של החדשנות פשוט נכבה לאף אחד אין אינטרס להתאמץ או להמציא אם התגמול לא קשור למאמץ, וזה מוביל בהכרח לקיפאון כלכלי ולמחסור במוצרים בסיסיים. מעבר לזה, כדי לאכוף שוויון מוחלט על מיליוני אנשים, חייבים להקים מנגנון מדינה דורסני עם כוח בלתי מוגבל, מה שתמיד, אבל תמיד, מדרדר לדיקטטורה אכזרית ולדיכוי חירויות. בשורה התחתונה, אי אפשר לבנות חברה משגשגת על חשבון השאיפה הטבעית של הפרט להתקדם ולהצליח.