גם אתם לפעמים מרגישים פיקמי כשאתם סה"כ פשוט מלאים ברגשות?

האמת שלא
אני מרגיש אמיתי ומשוחרר אם אני מספר לאדם הנכון כמובן

מבינה מה אתה מתכוון.
אני רואה באנשים שמודעים לרגשות של אחרים אנשים עם אינטליגנציה רגשית ואמפתיה.
וכשאני פורקת רגשות מול אנשים (לא קורה הרבה) אני לא מאריכה יותר מדי במילים ולא נותנת נאומים על חיי בהבנה שכמו שלי קשה עם אנשים שחופרים על עצמם ככה גם אני צריכה לא לחפור על עצמי ולא להקשות על אחרים.
בכללי מאמינה שפריקות צריכות להיעשות יותר עם אנשים מאוד מאוד קרובים ולא ככה סתם, למשל עם אמא או אבא או אדם אחר שיש לו באמת מושג (אדם עם הבנה וניסיון חיים שגם יתן עצה טובה) וככה נמנעים מהתחושה שאמרת כי זה רק מול אדם קרוב ולא סתם בין חברים

קרו מקרים שחברות השתמשו בי חופשי נטו לחפור על עצמן ולפרוק ואיכשהו השיח תמיד היה רק עליהן, ונפגעתי מזה מספיק אז אני משתדלת מאוד לשים לב לאנשים כאלה ולברוח כי ככה בעיניי קשרים לא אמורים להיות ואם רק אחד הוא זה שפורק לבן אדם שמולו אז כן יש סיבה להרגיש לא נוח עם זה כי שורה תחתונה זה לא קשר הוגן..

מה הקשר
פיקמי זאת מישהי שמורידה לאחרות כדי להתחבב על גברים