כשאתם מרגישים במקום הכי נמוך בחיים שלכם או שאתם בדיכאון מה הדבר שעוזר לכם לצאת ממנו ולהבין שיש עוד תקווה ?

בכנות? תרופות

כלום. פשוט הזמן עושה את שלו

שיום אחד אני אגור לבד ואני אוכל לעשות (כמעט) את כל מה שאני רוצה

האמת שאני לא יכולה להרשות לעצמי להיות במצב נפשי לא טוב
אני בתפקיד ממש יוקרתי בצבא ואני כאילו בין היחידים פה שיש להם עבר של חרדה ודיכאון וכאילו איפה שאני נמצאת אין בכלל מקום לדברים האלה, אז גם כשאני מתחילה להרגיש שוב את החרדה עולה אני מייד מדחיקה את זה כי אין לזה מקום פה בכלל ומי שלא עומד בלחצים הנפשיים פשוט מעיפים אותו

לכתוב על זה להוציא תסכול
להשלים עם המצב ולתת לעצמי כאפה ולצאת מזה וזהו
בסוף זה הכל עניין של תקופות ואני צריכה להזכיר לעצמי ששום דבר זה לא סוף העולם
ותכלס אני נותנת לעצמי להרגיש בדיכאון עד שיום אחד אני אומרת זהו ודי ומוציאה את עצמי מזה בכוח כי זה בסדר לפעמים שתרגישו למטה אז תנו לעצמכם להרגיש זה טבעי

ספורט עבודה
בקיצור שגרה

מנסה להאמין שהדברים ילכו כמו שאני רוצה

האמונה
אם את/ה צריך לפרוק מוזמנ/ת לפנות אליי בפרטי באהסה

הקב"ה
ומוזיקה