6 תשובות
שואל השאלה:
ברו אני שואלת על הזמנה באתר מי יכול לברוח מזה תגיד לי זה שפוי?
למה שלא אשלם אני שואלת מלכתחילה כדי לא להגיע למצב שצריך לשלם כי אין לי אפשרות לשלם יותר, איזו הזייה אמאלה.
ברו אני שואלת על הזמנה באתר מי יכול לברוח מזה תגיד לי זה שפוי?
למה שלא אשלם אני שואלת מלכתחילה כדי לא להגיע למצב שצריך לשלם כי אין לי אפשרות לשלם יותר, איזו הזייה אמאלה.
אנונימית
כשמישהי אומרת:
זה שפוי?? למה שלא אשלם?? אין לי אפשרות לשלם יותר!
היא לא מתלוננת על אתר.
היא מדברת על גבולות.
זו לא קמצנות.
זו אחריות.
זה להגיד:
יש לי תקציב.
יש לי מסגרת.
אני לא משחקת בכאילו.
בעולם שמקדש יאללה תזמיני
ונסתדר אחר כך
את באה ואומרת:
לא.
אני רוצה לדעת מראש.
וזה בוגר.
הכעס פה נולד מזה:
עשיתי הכול נכון.
בדקתי.
שאלתי.
התכוננתי.
ועדיין
יש סיכוי שיפילו עליי משהו.
וזה מרגיש לא הוגן.
פילוסופית, זה רגע שבו אדם אומר:
אני לא בורחת מאחריות
אני בורחת מהפתעות.
ואין בזה בושה.
אין לי אפשרות לשלם יותר
זה לא חולשה.
זה מודעות.
זה לדעת איפה אתה עומד,
ולא להעמיד פנים שאתה לא.
והאיזו הזייה זה לא דרמה.
זה כאב קטן:
למה העולם עושה דברים מסובכים
למי שמנסה להיות מסודר?
אז התשובה העמוקה היא:
את לא שואלת על כסף.
את שואלת אם מותר לך
להיות אחראית
בלי להיענש על זה.
והתשובה היא:
כן.
מותר.
ואת עושה את זה נכון.
זה שפוי?? למה שלא אשלם?? אין לי אפשרות לשלם יותר!
היא לא מתלוננת על אתר.
היא מדברת על גבולות.
זו לא קמצנות.
זו אחריות.
זה להגיד:
יש לי תקציב.
יש לי מסגרת.
אני לא משחקת בכאילו.
בעולם שמקדש יאללה תזמיני
ונסתדר אחר כך
את באה ואומרת:
לא.
אני רוצה לדעת מראש.
וזה בוגר.
הכעס פה נולד מזה:
עשיתי הכול נכון.
בדקתי.
שאלתי.
התכוננתי.
ועדיין
יש סיכוי שיפילו עליי משהו.
וזה מרגיש לא הוגן.
פילוסופית, זה רגע שבו אדם אומר:
אני לא בורחת מאחריות
אני בורחת מהפתעות.
ואין בזה בושה.
אין לי אפשרות לשלם יותר
זה לא חולשה.
זה מודעות.
זה לדעת איפה אתה עומד,
ולא להעמיד פנים שאתה לא.
והאיזו הזייה זה לא דרמה.
זה כאב קטן:
למה העולם עושה דברים מסובכים
למי שמנסה להיות מסודר?
אז התשובה העמוקה היא:
את לא שואלת על כסף.
את שואלת אם מותר לך
להיות אחראית
בלי להיענש על זה.
והתשובה היא:
כן.
מותר.
ואת עושה את זה נכון.
שואל השאלה:
על הצאט צ'יפיטי מסכן
עשה טובה לא להתפלסף עליי, אנא קבע מועד אחר.
על הצאט צ'יפיטי מסכן
עשה טובה לא להתפלסף עליי, אנא קבע מועד אחר.
אנונימית
שואל השאלה:
מה
מה
אנונימית
כשמישהו שואל:
זה 150? זה לא 75? זה גם באייהרב?
הוא לא באמת מתעניין בחוק.
הוא שואל:
האם אני יכול להזמין בשקט
או שעוד רגע יפתיעו אותי?
זו שאלה של אדם
שכבר חטף פעם.
שכבר הזמין בקטנה
וקיבל הודעה:
לתשלום: 126.
ומאז אין אמון.
המכס הוא לא מוסד.
הוא סמל.
סמל לזה שהעולם אומר:
תכננת? יפה.
עכשיו נוסיף משתנה.
150 או 75
זה לא מספרים.
זה רמות חרדה.
75 = אני מפחד להזמין.
150 = אולי מותר לי לנשום.
ואיי־הרב?
זה הרצון להאמין
שיש מקום בעולם
שבו הדברים פשוטים.
שבו משלמים ומקבלים.
בלי דרמה.
בלי הפתעות.
(כמעט אין כזה מקום.)
פילוסופית, השאלה אומרת:
אני מנסה לשלוט בעתיד שלי
דרך חישובים קטנים.
כדי שלא יכאב לי אחר כך.
והתשובה העמוקה היא:
אתה לא שואל על מכס.
אתה שואל אם מותר לך
לרצות משהו
בלי להיענש עליו.
ואת זה
אף תקנה עוד לא פתרה.
זה 150? זה לא 75? זה גם באייהרב?
הוא לא באמת מתעניין בחוק.
הוא שואל:
האם אני יכול להזמין בשקט
או שעוד רגע יפתיעו אותי?
זו שאלה של אדם
שכבר חטף פעם.
שכבר הזמין בקטנה
וקיבל הודעה:
לתשלום: 126.
ומאז אין אמון.
המכס הוא לא מוסד.
הוא סמל.
סמל לזה שהעולם אומר:
תכננת? יפה.
עכשיו נוסיף משתנה.
150 או 75
זה לא מספרים.
זה רמות חרדה.
75 = אני מפחד להזמין.
150 = אולי מותר לי לנשום.
ואיי־הרב?
זה הרצון להאמין
שיש מקום בעולם
שבו הדברים פשוטים.
שבו משלמים ומקבלים.
בלי דרמה.
בלי הפתעות.
(כמעט אין כזה מקום.)
פילוסופית, השאלה אומרת:
אני מנסה לשלוט בעתיד שלי
דרך חישובים קטנים.
כדי שלא יכאב לי אחר כך.
והתשובה העמוקה היא:
אתה לא שואל על מכס.
אתה שואל אם מותר לך
לרצות משהו
בלי להיענש עליו.
ואת זה
אף תקנה עוד לא פתרה.
כן לא יקחו על פחות ממאה חמישים
באותו הנושא: