אני צריכה לפרוק אתם לא חייבים להכנס

שואל השאלה:
וזה עוד יותר קשה להבין שאין ולא יהיה בן אדם שיאהב אותך כמו שהיא אהבה

אוף אהובה בואי אליי לפרטי אם תרצי

לחוות אובדן של אדם קרוב זה אחד הדברים הכי קשים שיש.
האובדן לא נגמר בשבעה, הוא רק מתחיל כשכולם ממשיכים הלאה ואת נשארת לבד עם הגעגוע..

שואל השאלה:
בדיוק

אנונימית יקרה,
קוראת את מה שאת כותבת וקשה לדמיין כמה שבורת לב את מרגישה. להיות במקום בו את מאבדת את האדם הכי קרוב לך משערת שגורם לתחושת בדידות גדולה. קשה לדמיין כמה הכמיהה לשתף אותו במחשבות וברגשות שלך יכולה להיות קשה להתמודדות כשהוא כבר איננו. יכולה להבין איך האירוע מעורר אצלך תחושת דכדוך לצד חוסר רצון להכביד על אחרים. שומעת בדברייך כמה את כאובה מהרצון שלך להמשיך לחיות את חייך ולהיות חזקה לצד האתגר של האובדן והשכול והרצון בתמיכה וכתף להישען עליה.
הבחירה לכתוב כאן, לא מובנת מאליה ומאפשרת לנו לחבק אותך, ולהציע לך יד תומכת, גם אם היא רק בהתכתבות ואולי זה יאפשר לך לראות כמה נקודות של אור בתוך הרגשות שאת מתארת. חשוב לנו שלא תישארי עם זה לבד. לפעמים להסתכל סביבך ולראות אולי קיים אדם קרוב אחד שיוכל לתת לך יד ולהיות אוזן קשבת יכול לעזור. ואולי לפעמים אנחנו זקוקים לשיחה או יד מכוונת של אדם שלא מכיר אותנו ונוכל לשתף את הרגשות והתחושות שלנו באופן חופשי ופתוח.

אצלנו בסה"ר יש אפשרות לפנות לצ'אט שם תוכלי להתכתב באופן אנונימי עם מתנדב/ת של סה"ר שי/תקשיב לך. אם תבחרי באפשרות הזאת מצרפת לך לכאן את הלינק לצ'אט.
שלך,
מתנדבת סה"ר