לדעתכם, מה באמת קשה יותר בתהליך ירידה במשקל: הפעולות עצמן (תזונה, ספורט, משמעת),

תזונה

מיינדסאט

משמעת ומיינדסט

התמדה

משמעת (כי היא קשורה גם לאימון עצמו וגם לתזונה).
כן צריך לשנות מיינדסט, אבל תכלס גם אנשים שמנסים לשנות, נשברים אחרי זמן קצר. חשוב להכריח את עצמך להמשיך, כי תכלס זה איפה שרוב האנשים נופלים, פשוט אין מספיק משמעת.

התזונה, הפעילות והמשמעת ואסביר למה.
אין ספק שקשה מאוד לבצע שינוי דפוסי כזה במוח של לעבור ל"שגרה חדשה לחלוטין", שונה ממה שהכרנו עד היום.

הקושי נובע מפחד להיכשל, מהצורך להתחיל משהו זר ולא מוכר, ולהציב את עצמנו במקום שאין לנו בו ביטחון עדיין.
אבל אם ההצלחה הייתה מובטחת - המוטיבציה הייתה גבוהה הרבה יותר. לא היית חושבת פעמיים, והיית הולכת על זה בכל הכוח ועם מלוא המחויבות.

אני חושב שדווקא שינוי דפוסי הוא החלק הקל יותר, משום שהוא מתרחש ברגע אחד - בהחלטה.
לעומת זאת, אימונים הם השקעה ארוכת טווח של חודשים ואף שנים, וזה החלק שעלול לשבור אותנו בדרך.

אשמח לשמוע מה דעתך

ברור שהתמדה, זה החלק הקשב והמשמעותי בתהליך של כל ירידה/ עלייה במשקל
זה לא חוכמה לרדת בבום במשקל כי לרוב מי שיורד ככה קיצוני גם עולה חזרה וגם זה לא מעיד באמת על משמעת עצמית שיש לו
התמדה זה מפתח חשוב להצלחה בכל דבר בחיים ובטח במה שקשור לשינוי במשקל כי גם אם קשה בהתחלה אם מתמידים בסוף מצליחים

תזונה

בא ביחד

לי יותר קשה לשמור על תזונה, ואני אומר את זה בזמן שכשאני עושה ריצה אז כל דקה הדופק שלי עולה למאה תשעים ומשהו ואז אני צריך לחזור ללכת ולרוץ שוב עד שאני מגיע לארבע קילומטר. ועדיין אני לפעמים נכשל בלשמור על התזונה

שום דבר לא קשה

משמעת והתמדה. ברגע שיש את האלמנטים האלו, כל השאר קל.