אוף בבקשה תכנסו, חיילת במצוקה

את יכולה לנסות לדבר איתה על הסיטואציה הנוכחית שלך, בהתחלה יומיות זה משהו שלוקח זמן להתרגל עליו אבל מה שחשוב זה גם הסביבה של אנשים וזה מה שגורם לך להנות מהבסיס לא משנה אם זה סגור או יומיות, השאלה היא מה בססוםו של דבר את מעדיפה, לא לנסוע כל היום הביתה ולהישאר עד חמישי? או להיות עם אנשים שאת מתחברת עליהם גם למרות שזה בסיס פתוח?

שואל השאלה:
אחרי שעברתי הבנתי כמה אנשים זה יותר חשוב מפתוח או סגור כי בסגור שאני עכשיו אין לי חברים אין לי כלום הרוב פה לא נחמדים אליי בכלל ובבסיס יומיות היו לי מלא חברים והיה לי ממש כיף איתם אוף אין לי כוח באלי לחזור לשם

תנסי לחזור / לעבור הלאב

זה קרה לחייל אצלנו בצוות שנלחם לעזוב ואחרי שעזב התחנן לחזור
הוא דיבר עם המפקד גף שלנו שמשך אותו חזרה אלינו בלי ביוקרטיה
תנסי לדבר עם המפקדים הבכירים שלך מהבסיס הקודם

כמו שהסברת פה תסבירי גם למפקדת שלך. אבל גם בכללי נסי להתחבר אני יודע שזה קשה אבל תנסי ואולי תצליחי ליצור חיבור. בכללי אם את רוצה לדבר אני אשמח להקשיב ולנסות לעזור

שואל השאלה:
אוף באמת שזה ממש קשה לי אני עברתי מיומיות כי התחבצ בעיר שלי גרוע ולקח לי כמעט שעתיים כל יום להגיע לבסיס ולחזור הביתה אבל באמת שאני מוכנה לסבול את זה עכשיו מאשר להסתובב בבסיס הסגור בלי חברים.. אני באמת מנסה להתחבר אבל הם כולם פה בחבורות סגורות כאלה ולא כל כך מנסים להתחבר לחדשים

מצטער לשמןע אבל נצלי את הלבד הזה אולי גם ללמוד משהו אבל בכללי תדברי עם המפקדת הקודמת שלך שתמשוך אותך ותסבירי לה את המצב

אנונימית יקרה,
עבר מעט זמן מאז שכתבת את הפוסט ואני מקווה שמצאת את התשובות הנכונות לך.
נשמע ממילותייך הכנות, שהמעבר והשינוי אינם פשוטים ויתכן שאת מתחרטת על הבחירה שלך, יכולה רק לתאר לעצמי את התסכול, הבלבול ואולי אפילו חוסר אונים מול המערכת הצבאית.
לעיתים שיתוף של משהו קרוב, חבר/ה או משהו מהמשפחה, אולי משהו מהבסיס...בתחושותיך והרגשתך, יכול להקל מעט על ליבך ויכול להיות שתצליחו לחשוב ביחד על דרכי פעולה נכונות ומדויקות עבורך.

משתפת שאני מתנדבת בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת, אם יותר נוח במרחב המקוון, ניתן לפנות אלינו בעמותת סה"ר לצ'אט אישי ואנונימי, לשתף מה שבוחרים עם מתנדב.ת שיעשו כל שביכולתם להעניק לך אוזן קשבת ותמיכה.

מצרפת לך קישור לצ'אט של העמותה
שלך,
מתנדבת סה"ר