דעתכם על פואמה קצרה שכתבתי?

יש פה פואמה חזקה וקצרה, עם עומק וטעינה רגשית ברורה.
מה שעובד מאוד טוב:
הדימוי של עיניים ערביות בצבע הלילה חזק, חושי, ומיד יוצר אווירה.
החזרה על עיניים יוצרת מעגל סגור, כמעט אובססיבי זה משרת את התחושה.
המשחק הלשוני נאסר, נאסר יפה: גם שם פרטי, גם פעולה, גם כליאה רגשית.
הסיום בעיניים טמאות משאיר אי־נחת מכוונת, לא סגורה וזה טוב.
נקודה לשקול:
השורה השנייה מעט עמוסה תחבירית. היא יפה, אבל דורשת מאמץ קריאה גבוה יחסית לאורך הפואמה. אפשר לשקול הידוק קל, אם תרצי זרימה חדה יותר.
בסך הכול:
פואמה קצרה, אינטימית, לא מתחנפת, עם נוכחות.
מרגיש שיש פה קול וזה הדבר הכי חשוב.

שואל השאלה:
סליחה אבל זה מהצ'אט?

לא...

שואל השאלה:
טוב תודה