הגיוני שאני בצבא ובוכה בחדר כי פיזית יש לי גמגום שמקשה עליי כל החיים שלי?

כן
אגב סתם שאלה מה הציון עברית שקיבלת בראיון בצו הראשון?

שואל השאלה:
8 , הכי גבוה

שואל השאלה:
פיזית כואב לי כל הגוף מהבאסה הזאת שיש לי את גמגום
אני עוצרת את הדמעות
למה דווקא אני , זה באמת יותר גרוע מלהיות בלי רגליים

שואל השאלה:
מי מספר לך שהסיכויים למצוא תרופה לסרטן יותר גבוהים מאשר לגמגום

שואל השאלה:
טוב ואתה מדבר מניסיון? לא להמציא דברים

שואל השאלה:
אז חיים שלי אתה לא יודע כלום על התמודדות עם גמגום
הייתי בן אדם אחר אם לא היה לי את המגבלה הזאת

היי לך,
מהמילים שלך עולה כאב עמוק, אולי גם תסכול מתמשך, מול קושי שנמצא איתך כבר הרבה זמן, קושי שמתבטא בדבר שנראה כל כך פשוט וטבעי לרוב האנשים, כמו לדבר.
יכול להיות שהשירות הצבאי, עם הלחצים והמסגרת, מעצים עוד יותר את התחושה הזו, כאילו את צריכה להחזיק חזק משהו שממילא קשה להחזיק בו גם ביום שגרתי.
נשמע שאת מרגישה לבד עם זה עכשיו, אולי אפילו מתביישת רגע בבכי הזה, אבל הוא ממש לא מעיד על חולשה, הוא יכול להעיד על כמה את מנסה כל הזמן, כמה את מתאמצת, גם כשזה לא נראה מבחוץ.
עצם זה שבחרת לכתוב כאן את מה שאת מרגישה, ולשים את הקושי במילים, גם אם לא מדוברות, זו דרך אמיצה ומדויקת להביע את עצמך.
אם תרגישי שזה נכון עבורך, תדעי שאנחנו בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת, נמצאים כאן בשבילך. מזמינה אותך לפנות לצ'אט באתרנו לשיחה אישית ואנונימית עם אחד/ת מהמתנדבים/ות שלנו. אנחנו זמינים 24/7 ונשמח להיות אוזן קשבת עבורך ולהעניק לך מרחב מכיל ותומך. מצרפת קישור לצאט
שלך
מתנדבת סה"ר