היי אני צריכה עזרה כנסו רגע זה טיפה ארוך ולא לשפוט בבקשה

ברור שזה לגיטימי

כנראה את מרגישה שאת עובדת קשה ורוצה שיראו את זה אז לכן פשוט תנסי לפרגן לעצמך יותר ולפנק את עצמך אחרי שאת עובדת קשה ככה לא תרגישי שאת צריכה שזה יבוא מהמקום הזה

לגיטימי עבדת קשה ולא מעריכים אבל גם הם... יש לך עוד 3 פעמים תוכחי אצ עצמך ואת תהיה גם.

בטח לגיטימי

אני דווקא מקווה לא לקבל ותמיד נותנים לי:(

שואל השאלה:
אתם חושבים שזה אומר שאני חברה רעה? כי מלא חברות שלי כבר הצטיינו ואני תמיד קינאתי בהן במובן מסויים עמוק בפנים

זה בסדר לקנא השאלה מה את עושה עם זה ורואים שאת כן מפרגנת להם ולא מורידה למרות הקנאה אז את לא חברה רעה

מה זה השטויות האלה שרק 2 מכל כיתה?
מי שמגיע לו מגיע לו.

ובכללי לדעתי זה סתם מפגר.
וזה תמריץ לא טוב לתת איזב פרס לילד כי אז הוא יעשה את זה רק בשביל הבמה ולא בשביל עצמו.
וגם הילדים האחרים מקנאים אז בשביל מה?

סתם נותנים פרס כמו שנותנים לעובד מצטיין כדי להרגיל אתכם להיות עובדים נאמנים אומפה לומפה.

וזה כם סתם show off.
כאילו הנה קיבלתם לעמוד על איזה במה ושימחאו לכם כפיים ל15 שניות.
15 שניות של תהילה ואז זה נגמר. אז

לגיטימי

תקשיבי לי
הכי חשוב שאת יודעת מי את וכמה קשה את עובדת
אל תתחרי באחרות, תתחרי בעצמך, זה יתן לך מן שקט ושלווה נפשית
יש מלא אנשים שמעריכים אותך, תאמיני לי. את לא צריכה שום תואר בשביל לדעת שאת טובה מספיק.
אני גאה בך ואת מסוגלת לכל דבר, אל תתני לשום דבר לערער אותך.

את לא חברה רעה והארוע הזה נשמע לי מפוקפק באופן כללי, בעיקר כי המחנכות בוחרות ולצערי השיקולים שלהן אינם מובנים או מוחלטים ונתונים לגחמות וטובות הנאה כאלה ואחרות. לכן מלכתחילה הבחירה אינה הוגנת ונתונה להחלטה הלא ברורה של המחנכת. אם את עשית את ההשתדלות הכי טובה שלך - את יודעת שאת מצטיינת. וגם אם המחנכת לא בחרה אותך. את תבחרי את עצמך, קחי את עצמך למסעדה טובה ותגידי לעצמך כל הכבוד, הציונים שלך יוכיחו את זה. ואת לא חייבת להשתתף כל הזמן בארוע שמסב לך צער בגלל שהוא אינו הוגן. מזכיר לי שבמסיבת סיום של התיכון נתנו לילדה מהכיתה שלי מצטיינת ספורטיבית סתם כדי למצוא חן, אחרי שאני זכיתי בגביעים של האליפות המחוזית שלוש פעמים בריצה, קפיצה לרוחק ולגובה. לא היה ברור לי למה היא קיבלה הבחורה הזאת מצטיינת שחצי מהזמן הייתה במחששה מאחורי אולם הספורט. בדיעבד מסתבר שהיתה לה מערכת יחסים עם הבן של המחנכת ובדיעבד הם התחתנו. ככה שאני תמיד הצטיינתי וכנראה הייתי צריכה יותר מהכל לפרגן לעצמי ולא לחכות למחנכת שלי. פרגני לעצמך!

היי
אכתוב משהו ואני מקווה שלא ישתמע לא נכון
כל דבר שעשיתי בחיי עשיתי בצורה מצוינת
עשיתי הכי טוב שיכולתי
הרבה פעמים זה באמת היה נחשב מצוין או מצטיין
בין אם בבית ספר ובין אם בצבא
הרבה פעמים זרקו הערות
אבל מעולם לא הייתה תעודה או הוקרה או הכרה רשמית
האם היו קווצים בלב? ללא ספק
לשמוע שאת הכי טובה בתפקידך ולהמשיך לשבת בטקס מצטיינים - לא היה הכי נחמד.
הכרה חיצונית זה כיף, זה חשוב ומתגמל ומדרבן.
אבל יודעת משהו?
הדבר הכי חשוב בעולם הוא לדעת שנתת את כל כולך
את כל ליבך ונשמתך
שהיית מצוינת עבור עצמך (אולי גם אחרים)
שהיית אדם טוב, שהיית מעלה חיוך לאנשים בדרך ובוחרת כל יום מחדש להשתפר
השתחררתי לא מזמן
אמנם בלי תעודת הצטיינות
אבל עם הידיעה המוחלטת שהייתי הכי טובה
שאני יכולתי
וגם קצת בטווח הרחב
לפחות לדעתי
ועם כל הבאסה שיכולה להיות סביב שינויים
זה הדבר הכי מנחם
xoxo

זה לגיטימי מאוד וכל הכבוד לך שאת ככה משקיעה