האינסטינקט של האדם הוא לבחור בטוב ובמה שמביא לו תחושת רווחה. האם ולמה "רע" ותחושת חרדה היא לא מתגמלת מספיק כדי שיבחר בה?

מפני שמבחינה אבולוציונית בני אדם שבחרו בדברים שקיום מרגישים לנו רעים כנראה לא שרדו כדי להתרבות

היא כן , ןהרבה אנשים אם לא כולם בוחרים בזה. בוחרים בדרמה בןחרים לחפור בתוך עצמם ובתוך אחרים, כי יש בזה עניין.
בכאוס יש עניין, בסדר יש סדר, ושלןוה שיכולה להיות משעממת.
אנחנו חיים בגם וגם

אצטרף לתשובה שמעליי ואגיד שאני חושבת שהאינסטינקט של האדם לבחור בטוב הוא לא מחייב, בלא מעט פעמים קל לנו לבחור גם ברע, האינסטינקט מונע מהרגע עצמו ולא ממוסר סובייקטיבי .

זה משתקף בעיניי באמירות כמו "do it for the plot" לצורך העניין שממש קוראות לעלילה להיות תירוץ לבחירה במשהו שסביר להניח שיפגע בנו אבל כן יצא מהבחירה הזאת משהו טוב בסופו של דבר (לכאורה).
אנשים בוחרים בטוב כמו שהם בוחרים ברע פשוט הרבה יותר קל להאמין שאנחנו בוחרים בטוב

לא כולם בוחרים בדבר הטוב שיתן להם רווחה זה קודם כל
רע ותחושת חרדה זה משהו שמושפע מגורמים חיצוניים חבר
בקיצור- כמו שקורה טוב לבן אדם ככה קורה גם רע לבן אדם, זה לא מבחירה פשוט ככה העולם עובד
כמות אירועים טובים= כמות אירועים רעים
(לרוב)

היא כן מתגמלת, אבל לא הבחירה בה. אלא ההתרחקות ממנה. טוב הוא לא תחושת רווחה אלא מה שמספק כוח כביטחון או שליטה ומתבטא כסיפוק עונג