מה לעשות לגבי ההורים שלי

ההורים שלי לא נותנים לי פרטיות אם אני נועלת את הדלת הם חוסמים לי את האינטרנט אם אני לא רוצה ללכת לבית ספר כי אני חולה הם צועקים עליי וחוסמים לי את האינטרנט ולא נותנים לי להיפגש עם חברות אני חייבת להיות עם אפליקציה שמראה את המיקום שלי ובאיזה רפליקציות אני משתמשת או שאני לא יכולה לצאת מהבית. אני לא יכולה לספר לאמא שלי כלום בלי שהיא תספר לאבא שלי והוא צועק עליי ואין לי כוח יותר אני לא יכולה להמשיך לחיות ככה הם אובר פרוטקטיב והם לא מסכימים לי ללכת לפסיכולוגית או לקבל טיפול בעצמם איך אני מפסיקה את זה
23 בדצמבר 2025, 02:47
הוריםאמאהתייעצותשכנועהתבגרות    
9 תשובות
אני מבינה שזה מתסכל ברמות אבל אין לך דרך לשנות את זה, לפעמים צריך לאכול את החרא
א
אוריאנוצקה
שואל השאלה:
אין איך לדבר עם מישהו או לעשות משהו? אני לא מצליחה לחיות ככה אני לא מצליחה לתפקד
אנונימית
תגידי להם שאת מתחרפנת מהם ושירשו לך ללכת לפסיכולוג
י
ילדה של שקט
^^ יש הבדל בין דאגה ואהבה לבין רצון לשליטה
לא שוללת את זה שההורים שלה אוהבים אותה וזה אבל המעשים שלהם לא מעידים על כך. הם נשמעים די הזויים בכנות ובאסה לה שאלו הם חייה כרגע אבל זה ישתפר ככל שהזמן יחלוף.
א
אוריאנוצקה
שואל השאלה:
עונש על מה? כי אני רוצה פרטיות? אני לא יכולה לחיות עם הדלת שלי פתוחה והם לא מכבדים אותי. אני גם ניסיתי להסביר להם למה אני רוצה ללכת אבל הם נדבקים בדעה שלהם וצועקים עליי הם לא מנסים לשמוע אותי הם לא הולכים לתת לי ללכת לפסיכולוג או לנסות לטפל בעצם. אני יודעת שזה מגיע מאהבה ודאגה אבל זה לא יוצא ככה ואני לא יכולה לחיות בסבל כי הם חושבים שהם דואגים לי כשהם אוכלום אותי חיה
אנונימית
שואל השאלה:
אמא זאת את מעמוד אחר? את לא איתנו
אנונימית
אל תקשיבי לאנשים שאומרים שאת מקצינה, אני מבינה אותך בלב שלם וזה נשמע נורא. פרטיות היא אחד הדברים הכי חשובים בעיקר כשאת מתבגרת, יש לך את הדברים שלך את החברים שלך את הרצונות שלך והתחביבים שלך שאת רוצה להיות עצמאית לגביהם, זה באמת נשמע כל כך חונק וכל כך נורא שלוקחים לך את החופש הזה ממך, שאין אף מבוגר שבאמת מסתכל עליך בגובה העיניים ומנסה להבין אותך.. הלב שלי איתך 3> לצערי אני לא יודעת יותר מדי מה אפשר לעשות כרגע בסיטואציה הזאת, אבל אני מבטיחה לך שגם אם עכשיו הכל מרגיש כבד והכל מרגיש יותר מדי ואת מרגישה שזה אבוד תזכרי שאת עוד תתבגרי, ואת תעברי מהבית הזה וכל החיים שלך ישתנו לטובה מהרגע שאת תשחררי משם, זה שאת לא מוכנה להכנע להורים שלך ומנסה למצוא דרכים לעזור לעצמך כבר אומר שיש לך את הגישה הנכונה לזה, ואני בטוחה שאת תבני לעצמך חיים נפלאים מלאים בחופש ובבחירה שלך של מה שאת רוצה לעשות.
ו
ויטמין
שואל השאלה:
"כמו כל מתבגרת קלאסית" אז את ישר שופטת על פי סטיגמות בלי להכיר אותי כשאת מתבגרת בעצמך.
אנונימית
היי
אני מאמין לך שכך את מרגישה
וכפי שציינת את מבינה שהתנהגותם נובעת מאהבה ודאגה
כפי שמצופה מכל הורה לנהוג
ממליץ לך לנסות שוב לשוחח עם הורייך (עדיף לפתור זאת בחיק המשפחה)
להעלות בפניהם את מצוקותייך
ולבקש מהם להציע פתרונות על מנת לשפר את המצב
כמובן הכל ברוח טובה
ושיחה נעימה ובונה
שתאפשר אכן לבנות מערכת יחסים טובה יותר
בהצלחה ויום טוב
א
אבירי הרשת