5 תשובות
תדברי איתם ותגידי להם שזה לא נעים לך ותסבירי להם את המצב.
תדברי איתם, הם מספיק בוגרים כדי לדעת שאם זה מפריע לך הם יפסיקו
שואל השאלה:
זה לא כזה פשוט בחיים לא דיברתי עם בנים וגם אני בקושי מכירה את הקראש הזה ואני לא כזאת פתוחה עם ההורים שלי
זה לא כזה פשוט בחיים לא דיברתי עם בנים וגם אני בקושי מכירה את הקראש הזה ואני לא כזאת פתוחה עם ההורים שלי
אנונימי
יופי אז יש לך טיפונת הזדמנות להיפתח איתם, ותמיד יש פעם ראשונה. אין לך במה להתבייש
קודם כול, אני ממש מבינה אותך - זה מביך ולא נעים כשמשהו כל כך אישי שלך נחשף ועוד הופך לבדיחות. זה טבעי להרגיש ככה.
כדאי לשבת איתם לשיחה קצרה, רגועה אבל ברורה. תסבירי להם שאת יודעת שהם ראו וקראו את המכתב, שזה הרגיש לך פולשני וגרם לך אי נוחות, ושהבדיחות שלהם פוגעות בך. את יכולה להגיד משהו כמו: "אני יודעת שמצאתם את המכתב שלי. אני מבקשת שתכבדו אותי ותפסיקו עם הבדיחות על זה, זה מביך אותי וזה אישי."
אם קשה לך לדבר על זה, אפשר גם לכתוב להם פתק או הודעה - העיקר שיבינו שזה פוגע בך. ברוב המקרים, כשאומרים להורים בצורה בוגרת וכנה שזה לא נעים, הם קולטים ומפסיקים.
ובכל מקרה - אין לך סיבה להתבייש בעצמך או ברגשות שלך. לכולנו יש קראש, וזה חלק טבעי ויפה של החיים. אם תרצי, אני יכולה גם לעזור לך לנסח בדיוק מה להגיד או לכתוב להם.
כדאי לשבת איתם לשיחה קצרה, רגועה אבל ברורה. תסבירי להם שאת יודעת שהם ראו וקראו את המכתב, שזה הרגיש לך פולשני וגרם לך אי נוחות, ושהבדיחות שלהם פוגעות בך. את יכולה להגיד משהו כמו: "אני יודעת שמצאתם את המכתב שלי. אני מבקשת שתכבדו אותי ותפסיקו עם הבדיחות על זה, זה מביך אותי וזה אישי."
אם קשה לך לדבר על זה, אפשר גם לכתוב להם פתק או הודעה - העיקר שיבינו שזה פוגע בך. ברוב המקרים, כשאומרים להורים בצורה בוגרת וכנה שזה לא נעים, הם קולטים ומפסיקים.
ובכל מקרה - אין לך סיבה להתבייש בעצמך או ברגשות שלך. לכולנו יש קראש, וזה חלק טבעי ויפה של החיים. אם תרצי, אני יכולה גם לעזור לך לנסח בדיוק מה להגיד או לכתוב להם.
באותו הנושא: