תנו דעה על הכתיבה ( בנושא: זוגיות רעילה ומסכים זוגיות רעילה בתגובה הראשונה)

שואל השאלה:
וזה של זוגיות רעילה יש קשרים שנראים כמו אהבה, מדברים בשם האהבה, אבל בפנים הם שוחקים, מכאיבים ומחלישים. זוגיות רעילה לא מתחילה בצעקות או באלימות. להפך לרוב היא מתחילה בתחושת חיבור חזק, בהבטחה גדולה, בהרגשה שמצאנו מישהו שבלעדיו אי אפשר. ודווקא שם הבעיה.

בזוגיות רעילה האהבה הופכת לאט־לאט למתח. במקום ביטחון יש דריכות. במקום חופש פחד לטעות. כל מילה נשקלת, כל צעד נמדד. אתה מתחיל לחשוב פעמיים לפני שאתה מדבר, לפני שאתה נפגש עם חברים, לפני שאתה מביע דעה. לא כי מישהו אסר במפורש אלא כי למדת מה יגרום לשקט ומה יביא סערה.

אחד הסימנים הכואבים הוא בלבול. יום אחד אתה מרגיש הכי נאהב בעולם, ויום אחר אתה מרגיש שקוף, אשם, קטן. החום והקור מתחלפים בלי הסבר. אתה מוצא את עצמך שואל אם אתה רגיש מדי, אם אתה מדמיין, אם הבעיה בכלל בך. וזה בדיוק הכוח של קשר רעיל הוא מערער את היכולת לסמוך על עצמך.

יש זוגיות שבה ויכוחים בונים. ויש זוגיות שבה כל ויכוח מוחק. במקום לצמוח, אתה מתכווץ. במקום לגדול, אתה מתרגל להקטין את עצמך כדי שיהיה שקט. לאט לאט אתה מוותר על חלקים מעצמך על שמחה, על חלומות, על הקול הפנימי שאומר שמשהו כאן לא נכון.

וזה לא תמיד צעקות. לפעמים זו שתיקה. ענישה שקטה. התרחקות. זלזול עטוף בחיוך. הערות קטנות שמצטברות. תחושה קבועה שאתה לא מספיק, ושאם רק תשתנה קצת הכול יהיה טוב. אבל הכול אף פעם לא באמת טוב.

אהבה אמיתית לא אמורה לפצוע כדי להוכיח שהיא קיימת. היא לא אמורה לבודד אותך מהעולם, ולא לגרום לך להרגיש אשם על מי שאתה. קשר בריא נותן מקום, לא לוקח אוויר. הוא מחזק זהות, לא מוחק אותה.

ולפעמים הדבר הכי קשה הוא להודות: זה לא קשר שמציל אותי זה קשר שאני צריך להינצל ממנו. לא כל אהבה היא בית. ולא כל קשר ראוי למאמץ אינסופי. יש מצבים שבהם הבחירה בעצמך היא לא אנוכיות אלא הצלה.

כי זוגיות טובה לא אמורה להיות מלחמה יומיומית על שקט. היא אמורה להיות מקום שבו אפשר לנשום.

יפה

וואו אהבתי ממש ממש יפה כל כך עמוק נכון ואמיתי

מהמם שומע ממש יפה

שואל השאלה:
תודה לקח הרבה זמן לכתוב