מה הקטע לומר שרק פעם היית מוזיקה טובה והיום הכל גרוע?

זה בדרכ אנשים שלא נותנים אפילו הזדמנות למוזיקה חדשה

מרגיש אישי
סתם אני לא אומרת שהמוזיקה של היום גרועה, אבל אי אפשר להשוות

זה לא קשור ללהיות "איכותי" זה קשור לזה שפעם היתה משמעות מאחורי שירים, היתה כוונה מאחורי המילים.
היום רוב, לא כול אבל רוב השירים הם סתם מילים שמתחרזות בלי שום קשר אחת לשניה, עד לנקודה שבהרבה שירים הם סתם שרים ג'יבריש. ולרוב הם על סקס ומין וכמה אני יותר טוב מכולם וכולכם מתחתיי.

שואל השאלה:
אתה מבין שכשאתה אומר פעם אתה מכליל איזה 20 שנה במשפט ואז יהיה לך יותר שירים בכיס וסטטיסטית הם יהיו עם משמשעות כן?
גם היום יש שירים עם משמעות והרבה הם פשוט עוד לא מתפרסמים כי הם נופלים בין הכיסאות או בגלל שהם עוד לא התיישנו מספיק אז אין עליהם את אפקט הזמן

שואל השאלה:
ערסל זה החיים
אלה אנשים עצובים

תאמת אני לא מכליל 20 שנה, אני מכליל 50, אצלי, זה עד סביבות 2014

זה נכון ויש אנשים שקשה להם להבין את זה, ואני לא שופטת.
המוזיקה של פעם זאת מוזיקה עם משמעות, משמעות שעומדת מאחורי המילים, מאחורי הלחן, מאחורי השירה.
השירים של היום רדודים להחריד, ברובם מדברים על פרידות ולב שבור מצד בת זוג או בן זוג.

שואל השאלה:
נו אז ביטלת לעצמך את התשובה אחי^^

שואל השאלה:
אבל גם של פעם ^

^איך ביטלתי אותה? עובדתית היו יותר מילים עם משמעויות בתקופה הזאתי. זה כמו להגיד שאין הבדל בקולנוע לפני 10 שנים והיום. דברים משתנים, יורדים באיכות. היה לי מדיח 20 שנה בבית שעבד, שנה שעברה קנינו חדש והוא התקלקל. אנשים כיום מעדיפים כמות על איכות וזה מאוד בולט, בהמון תחומים. הרבה זמרים יעדיפו להוציא מלא שירים גרועים מהר מאשר שיר אחד טוב פעם ב.
הם ישתמשו בדפוס של שיר שעבד להם, וירוצו איתו עד הסוף

לא, לא כל השירים של פעם היו מדברים על זה.
השירים של פעם היו מלאים כאב, מלאים רגש, אכזבה.
היום מה יוצא לי מלשמוע את עומר אדם מיילל על "שכחת אצלי ת'עקבים"?

שואל השאלה:
אבל גם פעם היה את העומר אדם ואת הזמרים הגרועים של התקופה ההיא פשוט עם הזמן הם נשכחו

שואל השאלה:
צטריקס
כשאתה מדבר על מיינסטרים כנראה זה נכון התקופה השתנתה אבל עדיין יש המון מוזיקה טובה חדשה סטטיסטית זה לא הגיוני לומר שרק פעם היה כזאת והיום לא

קשה לך להבין את הקונספט הפשוט של כשאנשים אומרים שאין היום מוזיקה טובה, הם מתכוונים שאין חשיפה לכזו מוזיקה. מן הסתם שיהיו זמרים שכותבים ומלחינים כמו שפעם, אבל איך אני אמור למצוא אותם אם כל מה שמופיע בראשית הטבלאות זה ראפ על כמה שהאיבר של קארדי בי רטוב? אני לא אלך ואשמע כל שיר ושיר שיצא השנה מכל זמר, אנשים לא מאשימים את הזמרים הם מאשימים את החברות פרסום

במילים אחרות, כשאין חשיפה לתוכן מסוים זה כמעט כאילו הוא לא קיים

שואל השאלה:
אהבתי את הנקודה שלך

יש ויש
אנשים סתם אוהבים לעשות רומנטיזציה לעבר.

אנשים אומרים את זה כי הם לא באמת מקשיבים למוזיקה חדשה וזה הכי קל להכליל.
יש המון שירים טובים ועם משמעות שיצאו בשנים האחרונות.

בתור אחד שאוהב גם וגם אגיד לך את האמת אם בא לי סתם לשמוע לכיף אני אשמע גם שירים של היום כמו look at me של אקסטנטיישן,סניוריטה של קמילה ושון מנדס אבל ברגעים של משבר,אהבה,לב שבור,כאב אני אשמע yesterday של הביטלס,mercy me של מרווין גיי,with god on our side של בוב דילן,i got life של נינה סימון שאלה שירים משנות השישים ולמה? כי אלה שירים עמוקים של תחושות שאתה מרגיש באותו רגע נגיד with god on our side של בוב דילן זה יותר פוליטי וכללי כזה אבל אם יש משהו פוליטי או כללי שנגע בי נגיד אני ישר אשים תשיר הזה, אלה פשוט שירים שיודעים לגעת לך בלב ולדבר את התחושות שלך בצורה מדויקת מאוד וזה מה שטוב בשירים מדנות השישים הרבה מהם אם לא רובם כתובים על מה שהולך בלב אצל האומן האמנית ברגע הכתיבה משהו שהסעיר אותם או שגרם להם שמחה פשוטה אבל עמוקה, קיצר זה ההבדלים בין השירים משנות השישים ויותר מיזה אגיד לך גם זה מה שמבדיל את שנות השישים משנות השבעים,שמונים והלאה לא רק מהשירים של היום

זה נכון כמעט לגמרי
פעם היה משמעות מאחורי כל שיר, וכל מילה
משמעות עמוקה לרוב וממש מחשבה שהושקעה או סיפור אישי של הזמר
היום? היום זורקים כמה מילים שמתחרזות ומושכות קהל, עושים איזה מנגינה עם ai
וזה הכל
וזה נכון שיש בודדים שכן עדיין שרים ומנגנים בצורה יפה מאוד אבל ממש מעטים
ואני מבין ומסכים לגמרי את כל מי שאומר שהמוזיקה פעם טובה בהרבה

זה ממש שטויות מה שאתה אומר^
יש המון שירים טובים ועם משמעות. לא מדובר בשירים בודדים.
ואני מדברת גם על שירים שהם בשפות שהן לא רק אנגלית או עברית.

^תראי אני לא מבין גדול במוזיקה אבל יצא לי "לחקור" ולשמוע שירים בכל מיני שפות שמשפיעות במוזיקה המודרנית וזמנים שונים,
והאמת שככל שהולכים אחורה את באמת תשימי לב שהשירים יותר "צנועים ופשוטים" נגיד הרוק של שנות השישים/חמישים שהטריף את אמריקה היה שנוי במחלוקת כי המבוגרים יותר ראו בזה גסות בתנועות הריקוד, המילים שלא דופקות חשבון אבל עם הזמן את תראי שבשנות השבעים,שמונים,תשעים ולאט,לאט עם הזמן זה נהיה יותר גרוע, הגסויות שכיחות בשירים היום הרבה יותר והמיניות ודברים מאוד אישיים מפורטים וזה כבר מגעיל כמו נגיד בדרגון בול הלהיב אותנו סופר סאייה ואז הסופר סאייה שתיים ואז שלוש וארבע בג'יטי ואז הגוד ואז אולטרה אינסטינקט וזה כבר נמרח, אנשים צריכים להמציא את עצמו מחדש זה אומנות, נכון שלא כל השירים ככה אבל את תראי שרובם ככה, בישראל נגיד התהליך יותר איטי אבל תראי עכשיו נועה קירל בסרטונים שלה חשופה מידי גם אנה זק המילים פשוטות שמילים פשוטות זה טוב ויפה אבל כל שיר באותו אופן? מתישהו נמאס ולא כיפי.

אבל שמת לב שאתה מדבר על כמות מאוד מצומצמת של שירים?
אני לא אומרת שכל שיר שיוצא היום הוא מושלם אבל למה להכליל

^זה לא כמות מצומצמת, גם דיברתי נגיד על אנה זק ונועה קירל שהן בשנים האחרונות מובילות את המוזיקה הישראלית המודרנית, גם הקולגות שלהן, ועזבי אותך בחול ששם המצב גרוע בכל מדינה שנייה שמשפיעה במוזיקה שלה בעולם

זאת דווקא כן כמות מאוד קטנה מכל המוזיקה שיש בעולם.