אם בת הזוג שלי מדברת עם בנים על בסיס יום יומי

ואני לא מדבר עם שום בת לצורך העניין ועדיין מפרגן לה לעשות את זה, הכוונה כאילו שהיא מדברת עם בנים מהכיתה ומהבית ספר בין אם זה בלימודים או בשיחות ופייסטיים אחרי הלימודים, זה לא מפריע לי כי אני סומך עליה בעיניים עצומות, ואפילו לא מזמן היא שאלה אותי אם זה יהיה בסדר מבחינתי שהיא תצא עם בחור מהכיתה לסיבוב בערב ואמרתי כן

ואתמול היה יום הולדת לידידה מאוד קרובה שלי (מפעם) וכתבתי לה מזל טוב והיינו חברים ממש טובים בערך שש שנים וניתקתי איתה קשר כשהתחלתי את הזוגיות הזו כי הבת זוג שלי אמרה שזה מפריע לה שיש עוד בנות בחיים שלי וכיבדתי את זה, ואחרי שהיא גילתה שכתבתי לה מזל טוב ודיברתי איתה קצת אז היא חטפה עליי עצבים והתחילה להגיד שאני לא בסדר וכעסה על זה שלא הודעתי לה מראש שאני הולך לכתוב והיא אמרה שהיא לא מוכנה "לחלוק אותי" עם עוד מישהי.

האם אני לא בסדר? יש משהו שאני מפספס?