3 תשובות
היה חוקי לגמרי.
כשהנשיאה הקודמת פרשה, שר המשפטים היה צריך (על פי חוק) לקיים וועדה לבחירת הנשיא החדש.
לוין דחה ודחה את קיום הוועדה כל פעם בתירוצים שונים, במשך חודשים רבים לא היה נשיא לבית המשפט העליון עד שבג"ץ הוציא צו ששר המשפטים חייב לקיים את החוק (לקיים וועדה).
הרכב הוועדה גם הוא על פי חוק (יש נציגים לאופוזיציה, לקואליציה, ללשכת עו"ד וכו', כולם נבחרו לוועדה על פי חוק בצורה דמוקרטית).
לבסוף התקיימה הוועדה, אבל לוין ונציגי הקואליציה החליטו להחרים אותה (לא הגיעו) אבל שוב, על פי חוק, ניתן להמשיך את קיום הוועדה גם בלי המחרימים.
בוועדה נבחר יצחק עמית לנשיאות, שוב על פי חוק.
כשהנשיאה הקודמת פרשה, שר המשפטים היה צריך (על פי חוק) לקיים וועדה לבחירת הנשיא החדש.
לוין דחה ודחה את קיום הוועדה כל פעם בתירוצים שונים, במשך חודשים רבים לא היה נשיא לבית המשפט העליון עד שבג"ץ הוציא צו ששר המשפטים חייב לקיים את החוק (לקיים וועדה).
הרכב הוועדה גם הוא על פי חוק (יש נציגים לאופוזיציה, לקואליציה, ללשכת עו"ד וכו', כולם נבחרו לוועדה על פי חוק בצורה דמוקרטית).
לבסוף התקיימה הוועדה, אבל לוין ונציגי הקואליציה החליטו להחרים אותה (לא הגיעו) אבל שוב, על פי חוק, ניתן להמשיך את קיום הוועדה גם בלי המחרימים.
בוועדה נבחר יצחק עמית לנשיאות, שוב על פי חוק.
הבעיה היא לא השופט עמית. כאילו, לא בדיוק בו.
הסיפור המלא הוא שאת נשיא בית המשפט העליון בוחרים על פי שיטת הסניוריטי, כלומר, מי שהכי ותיק בבית המשפט יהיה הנשיא הבא. זו שיטה בעייתית אבל ניחא, זו השיטה שהוחלט עלייה.
הנשיאה אסתר חיות סיימה את תפקידה ב2023, וכדי למנות לה מחליף היה צורך בכינוס הועדה למינוי שופטים, ועד אז מונה נשיא זמני.
מה הבעיה? הועדה למינוי שופטים היא בניהולו של שר המשפטים, הוא האדם שאחראי על כינוסה. והוא בדיוק היה בריב עם כל מערכת המשפט וסירב לכנס את הוועדה בכלל. זה היה בעייתי ממלא סיבות, גרם למחסור עצום בשופטים, מנע משפטים שהיו צריכים להתקדם להתקדם, וגם מנע מינוי לנשיא קבע בבית המשפט העליון.
עברה שנה קדימה, והוא עדיין סירב לכנס את הוועדה. עברה עוד שנה, והמצב לא השתנה.
אז הוגשה תביעה נגד המצב לבגץ, שדרשה לכנס את הוועדה בהקדם כדי למלא את כל החוסרים במערכת המשפט, בניהם הנשיא.
שופטי בגץ (בהובלת עמית, שהיה ממלא המקום ולפי שיטת הסניוריטי גם האדם שעתיד היה לקבל את תואר הנשיא) קיבלו את ההחלטה שצריך לכנס את הוועדה.
השר סירב לקבל את החלטת בית והמשיך בחרם שלו. אז מה עשה בית המשפט? כינס את הועדה ללא אישור השר. השר וחברי הכנסת מהקואליציה שחברים הועדה החרימו את הישיבה וקראו לה לא חוקית. אבל היא התרחשה, מונו בה מספר שופטים חדשים, ועמית מונה להיות נשיא בית המשפט העליון באופן קבוע.
שר המשפטים עד היום מסרב לקבל את סמכותו של עמית בתור נשיא בית המשפט העליון (למיטב זכרוני לפחות).
הסיפור המלא הוא שאת נשיא בית המשפט העליון בוחרים על פי שיטת הסניוריטי, כלומר, מי שהכי ותיק בבית המשפט יהיה הנשיא הבא. זו שיטה בעייתית אבל ניחא, זו השיטה שהוחלט עלייה.
הנשיאה אסתר חיות סיימה את תפקידה ב2023, וכדי למנות לה מחליף היה צורך בכינוס הועדה למינוי שופטים, ועד אז מונה נשיא זמני.
מה הבעיה? הועדה למינוי שופטים היא בניהולו של שר המשפטים, הוא האדם שאחראי על כינוסה. והוא בדיוק היה בריב עם כל מערכת המשפט וסירב לכנס את הוועדה בכלל. זה היה בעייתי ממלא סיבות, גרם למחסור עצום בשופטים, מנע משפטים שהיו צריכים להתקדם להתקדם, וגם מנע מינוי לנשיא קבע בבית המשפט העליון.
עברה שנה קדימה, והוא עדיין סירב לכנס את הוועדה. עברה עוד שנה, והמצב לא השתנה.
אז הוגשה תביעה נגד המצב לבגץ, שדרשה לכנס את הוועדה בהקדם כדי למלא את כל החוסרים במערכת המשפט, בניהם הנשיא.
שופטי בגץ (בהובלת עמית, שהיה ממלא המקום ולפי שיטת הסניוריטי גם האדם שעתיד היה לקבל את תואר הנשיא) קיבלו את ההחלטה שצריך לכנס את הוועדה.
השר סירב לקבל את החלטת בית והמשיך בחרם שלו. אז מה עשה בית המשפט? כינס את הועדה ללא אישור השר. השר וחברי הכנסת מהקואליציה שחברים הועדה החרימו את הישיבה וקראו לה לא חוקית. אבל היא התרחשה, מונו בה מספר שופטים חדשים, ועמית מונה להיות נשיא בית המשפט העליון באופן קבוע.
שר המשפטים עד היום מסרב לקבל את סמכותו של עמית בתור נשיא בית המשפט העליון (למיטב זכרוני לפחות).
שואל השאלה:
^שיטת הסניוריתי היא מנהג ולא קבועה בחוק, היה עוד מועמד לתפקיד שלא קיבל את הרוב הדרוש (בניגוד ליצחק עמית שכן קיבל)
^שיטת הסניוריתי היא מנהג ולא קבועה בחוק, היה עוד מועמד לתפקיד שלא קיבל את הרוב הדרוש (בניגוד ליצחק עמית שכן קיבל)
אנונימית
באותו הנושא: