אין לי חברים בבסיס ואני לא יודעת מה לעשות

הייתי פשוט נותן לדברים לזרום לבד.
אני הייתי בדיוק ככה כשהייתי בצבא, תני לחיים לזרום והחיים יזרמו איתך, שולח חיבוק מרחוק בהסכמה ואם את צריכה לדבר מתישהו תמיד מוזמנת לכתוב!

עם קשה לך תנסי להתחבר למישהי/י אחד ולאט לאט להתקרב לעוד אנשים אני בטוחה שהם ישמחו להכיר אותך כי את נשמע חמודה

שבועיים וחצי זה כלום זמן, את עוד תתחברי הכל בסדר
בכמ תשתדלי לא להתבודד יותר מדי, שבי בכיף ליד אנשים או משהו

אני באותו מצב כמוך רק שאני כבר חודש בסדיר ובבסיס פתוח ולא משנה כמה שאני מנסה להיות נחמד ולעזור לכולם הם עדיין לא מתיחסים אלי כל כך ומדברים איתי ואני גם הולך לאכול לבד בחדר אוכל.אני חושב בגלל שאת בבסיס סגור אז לך יהיה יותר קל להתאקלם ולהתחבר

שואל השאלה:
אני גם בבסיס פתוח פשוט בגלל שאני גרה רחוק קיבלתי מגורים :(

^אה הבנתי אל תדאגי בעזרת ה' הם יתחברו אליך ואני מקווה שזה יהיה גם איתי

שואל השאלה:
בעזרת השם
מקווה שזה יגיע

מה זאת אומרת פיתיה, גם את בפלמחים?

היי לך,
נשמע הדרך החדשה , השירות הצבאי שלך הינה דרך קשה ומפחדיה.
מתארת לעצמי כמה את מרגישה זרה ומנוכרת מכולם, אין לך עבר משותף איתם, וקשה להתחבר לכל כך הרבה אנשים חדשים בבת אחת.
מבינה ממה שכתבת שאת לא מוצאת את עצמך עם מי לדבר ומסתגרת יותר ויותר בתוך עצמך, נשארת בבית ולא הולכת לאכול עם כולם, לא יכולה לדמיין כמה עצובה ולבד את מרגישה.

אני רוצה להקדיש לך את השיר של אביב גפן ואולי יעודד אותך:
"את לא לבד גם כשנדמה
את לא לבד
איש לא שכח
העולם עוד ינגן את השיר שלך
את לא לבד גם אם רחוק
את לא לבד
איש לא הלך
העולם עוד ינגן את השיר שלך
פתאום את לא לבד
והעיניים יבשות
הצבעים חוזרים לאור"
תרשי לי להציע שני דברים שאולי יעזרו לך כמו למשל לשוחח עם מפקדת ולשתף אותה בבדידות שלך?
או לעלות לצ'ט שלנו בסה"ר, לינק בתחתית התגובה או בוואטס אפ: 055-9571399
המתנדבים שלנו שם כדי להקשיב ולנסות לעזור,
שלך מתנדבת סה"ר