4 תשובות
הבעיה היא שזה יוצר המון בעיות בתוך הממשלה והמון חילוקי דעות ואתה לא רוצה ממשלה שהשר לביטחון חושב משהו אחד והשר לכלכלה משהו אחר וראש הממשלה משהו אחר זה פשוט יצור ממשלה לא מתפקדת מעבר לזה שגם המפלגות הערביות ישבו לך בממשלה
בשעה כזאת לאף אחד אין כח לקרוא כאלה דברים, ועוד ארוכים
אנונימי
אין סיכוי שמישהו יקרא את זה עכשיו
תשאל את זה שוב מחר
תשאל את זה שוב מחר
הרעיון שלך הוא מעניין אבל יש בו כמה חסרונות משמעותיים שכדאי לקחת בחשבון. בגלל שהרעיון הזה מנסה ליצור אחדות פוליטית על הנייר, אבל בפועל הוא ייצור ממשלה מסורבלת, איטית וחסרת כיוון ברור.
קודם כול, ממשלה שמורכבת כמעט מכל המפלגות בכנסת תאבד את היכולת למשול בפועל. כשכולם בפנים, אף אחד לא באמת אחראי. לא תהיה אופוזיציה אמיתית שתבקר ותפקח על עבודת הממשלה וזה על בטוח ייצור כאוס וחוסר אחריות פוליטית.
דבר שני, אם כל מפלגה גדולה או בינונית תקבל שר, זה יהפוך את הממשלה למנופחת מאוד. יהיו עשרות שרים עם אינטרסים שונים וכל החלטה תדרוש פשרות אין-סופיות. זה עלול לשתק את קבלת ההחלטות ולגרום למריבות פנימיות בלתי פוסקות.
בנוסף, הרעיון של ייצוג יחסי בממשלה אמנם נשמע צודק, אבל הוא מבטל את המשמעות של הכרעה דמוקרטית. אם כל הצדדים שווים, אז אין באמת משמעות לבחירה במפלגה מסוימת, כולם יקבלו חלק מהשלטון בכל מקרה וזה ייפגע בתחושת האחריות של הבוחרים ובמוטיבציה להשתתף בבחירות.
קודם כול, ממשלה שמורכבת כמעט מכל המפלגות בכנסת תאבד את היכולת למשול בפועל. כשכולם בפנים, אף אחד לא באמת אחראי. לא תהיה אופוזיציה אמיתית שתבקר ותפקח על עבודת הממשלה וזה על בטוח ייצור כאוס וחוסר אחריות פוליטית.
דבר שני, אם כל מפלגה גדולה או בינונית תקבל שר, זה יהפוך את הממשלה למנופחת מאוד. יהיו עשרות שרים עם אינטרסים שונים וכל החלטה תדרוש פשרות אין-סופיות. זה עלול לשתק את קבלת ההחלטות ולגרום למריבות פנימיות בלתי פוסקות.
בנוסף, הרעיון של ייצוג יחסי בממשלה אמנם נשמע צודק, אבל הוא מבטל את המשמעות של הכרעה דמוקרטית. אם כל הצדדים שווים, אז אין באמת משמעות לבחירה במפלגה מסוימת, כולם יקבלו חלק מהשלטון בכל מקרה וזה ייפגע בתחושת האחריות של הבוחרים ובמוטיבציה להשתתף בבחירות.
באותו הנושא: