7 תשובות
בהצלחה במבחן
אפשר פרח?
הצעדים למימוש האידיאולוגיה הנאצית נחלקים לשני תחומים עיקריים: בניית משטר טוטליטרי ומדיניות אנטי-יהודית (שהיא חלק מרכזי ביישום תורת הגזע הנאצית).
צעדים למימוש האידיאולוגיה הנאצית בשנים 19331935 (דגש על אנטישמיות וביסוס השלטון)
הצעדים בשנים אלו התמקדו בהפיכת גרמניה מדיקטטורה פרלמנטרית למשטר חד-מפלגתי, ריכוזי וטוטליטרי, ובמקביל, בבידוד והדרת היהודים מחיי הכלכלה והחברה.
* פברואר 1933 שריפת הרייכסטאג וצו החירום: בעקבות שריפת בניין הפרלמנט (הרייכסטאג), הנאצים האשימו את הקומוניסטים והיטלר הוציא "צו לשעת חירום" (צו נשיא הרייך להגנת העם והמדינה). הצו ביטל זכויות יסוד (כחופש הביטוי, ההתאגדות והעיתונות) ואיפשר מעצר המוני של מתנגדים פוליטיים (בעיקר קומוניסטים וסוציאל-דמוקרטים), מה שהיה צעד ראשון בדרך לחיסול הדמוקרטיה.
* מרץ 1933 חוק ההסמכה: חוק זה העניק לממשלה (ולמעשה להיטלר) סמכות לחוקק חוקים המנוגדים לחוקה וללא אישור הרייכסטאג. זהו הצעד החוקי המכריע שביטל את הפרלמנט ואת עקרון הפרדת הרשויות, והפך את היטלר לשליט יחיד בפועל.
* אפריל 1933 יום החרם: הוטל חרם כלכלי מאורגן על בתי עסק, חנויות ועורכי דין יהודים. זה היה המבצע האנטי-יהודי הראשון ברמה הלאומית, שנועד לבודד את היהודים ולהחרים את רכושם.
* אפריל 1933 חוק להחזרת הפקידות המקצועית על כנה: חוק שנועד "לטהר" את שירות המדינה מ"אלמנטים זרים". בעקבותיו פוטרו עובדי מדינה יהודים ומתנגדי משטר.
* מאי 1933 שריפת הספרים: סטודנטים נאצים שרפו בכיכרות ספרים של סופרים יהודים, קומוניסטים וליברלים, כחלק ממהלך לטיהור התרבות הגרמנית מ"רוח לא-גרמנית" (צעד למימוש עקרון תורת הגזע והמנהיג).
* יולי 1933 איסור הקמת מפלגות חדשות: נחקק חוק שהכריז על המפלגה הנאצית כמפלגה החוקית היחידה בגרמניה, מה שהפך את גרמניה למדינה חד-מפלגתית וחיסל כל אופוזיציה פוליטית גלויה.
* יוני 1934 ליל הסכינים הארוכות: חיסול צמרת ארגון ה-sa (פלוגות הסער) ואויבים פוליטיים אחרים. פעולה זו חיזקה את מעמדו של היטלר בתוך המפלגה והצבא, והפכה את ה-ss לכוח החשוב ביותר במערכת הטרור הנאצית.
* אוגוסט 1934 איחוד תפקידי הקנצלר והנשיא: לאחר מותו של הנשיא הינדנבורג, היטלר איחד את תפקידי הקנצלר והנשיא ולקח לעצמו את התואר "פיהרר וקנצלר הרייך". כל אנשי הצבא והמדינה נדרשו להישבע לו אישית אמונים (ביסוס עקרון המנהיג/הפיהרר).
* ספטמבר 1935 חוקי נירנברג: שני חוקים עיקריים:
* חוק אזרחות הרייך: שלל מהיהודים את האזרחות הגרמנית המלאה והותיר אותם כ"נתינים" משוללי זכויות פוליטיות.
* החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני: אסר נישואים ויחסי מין בין יהודים ל"ארים" (גרמנים). חוקים אלו ביססו את ההפרדה הגזעית על בסיס חוקי והגדירו מיהו יהודי (על פי מוצא סבים), כחלק ממימוש תורת הגזע.
צעדים למימוש האידיאולוגיה הנאצית לבניית המשטר הנאצי הטוטליטרי בשנים 19331939
השלמת בניית המשטר הטוטליטרי (ה"האחדה" - גלייכשאלטונג) ויישום מלא של עקרונות האידיאולוגיה הנאצית בתחומים שונים.
1. ביסוס שלטון הדיקטטורה והאחדה (gleichschaltung)
* פירוק מוסדות דמוקרטיים ואיחוד המדינה (1933-1934):
* הכפפת המדינות: ביטול האוטונומיה של המדינות בגרמניה והכפפתן לשלטון המרכזי בברלין (מכונה "האחדה").
* פירוק האיגודים המקצועיים (מאי 1933): האיגודים המקצועיים (שהיו בעלי כוח משמעותי) פוזרו והוחלפו ב"חזית העבודה הגרמנית" (daf) ארגון מפלגתי ששלט בפועל על יחסי העבודה במשק (צעד למימוש עקרון הקורפורטיזם ושליטת המדינה).
* טיהור מנגנון המדינה: מינוי נאצים לתפקידים בכירים בממשל המקומי והמרכזי.
* מנגנוני טרור ובקרה:
* הקמת מחנות ריכוז: הוקמו מחנות ריכוז ראשונים (כמו דכאו) לאסירים פוליטיים.
* חיזוק ה-ss והגסטפו: ה-ss (שומרי הראש של היטלר) הפך לכוח המרכזי במשטר הטרור. הגסטפו (המשטרה החשאית) קיבל סמכויות בלתי מוגבלות לפקח, לעצור ולרדוף מתנגדים, תוך יצירת אווירת פחד.
* תעמולה ושליטה על הרוח:
* משרד התעמולה (1933): הקמת משרד התעמולה בראשות יוזף גבלס, ששלט בכל אמצעי התקשורת, האמנות, החינוך והתרבות, ונועד להחדיר את האידיאולוגיה הנאצית לכל תחומי החיים הציבוריים והפרטיים (צעד למימוש עקרון הפולק).
* חינוך והנוער: ה"נוער ההיטלראי" הפך לארגון חובה (או כמעט חובה) שנועד לחנך את הדור הצעיר לאידיאולוגיה הנאצית, לנאמנות לפיהרר ולערכי הגזע והמלחמה.
2. המשך המדיניות האנטי-יהודית (יישום תורת הגזע)
* אריזציה כלכלית (החל מ-1937):
* נישול כלכלי: יהודים חויבו לרשום את רכושם; עסקים יהודיים נתפסו או נמכרו לארים במחיר נמוך (אריזציה), והיהודים נושלו ממקורות פרנסתם.
* החרפת הבידוד וההשפלה (1938):
* הטלת איסורים נוספים: נאסר על יהודים להחזיק נכסים מסוימים (כטלפונים ומקלטי רדיו), להיכנס למקומות ציבוריים, ולעסוק במקצועות רבים נוספים.
* סימון אישי: חובה להוסיף את השמות "ישראל" או "שרה" לשמות פרטיים של יהודים, וסימון הדרכונים והתעודות ב"j" אדומה (צעד לבידוד והשפלה).
* נובמבר 1938 ליל הבדולח: פוגרום יזום בכל רחבי הרייך, בו נשרפו בתי כנסת, נבזזו חנויות יהודיות, ורבים נרצחו או נשלחו למחנות ריכוז. זה היה מעבר לאלימות גלויה ומאורגנת ושינוי מדיניות מ"בידוד" ל"נישול והגירה כפויה" (דחיפת היהודים לעזוב).
3. מדיניות חוץ כוחנית (מימוש עקרון מרחב המחיה)
* ביטול חוזה ורסאי: היטלר החל בהפרה שיטתית של ההגבלות שהוטלו על גרמניה בחוזה ורסאי, כולל פרישה מחבר הלאומים (1933) וחימוש מחדש של גרמניה (1935).
* סיפוח טריטוריאלי (19381939):
* סיפוח אוסטריה ("האנשלוס", מרץ 1938): איחוד אוסטריה עם גרמניה, צעד למימוש רעיון "גרמניה הגדולה" וההתרחבות הטריטוריאלית.
* סיפוח חבל הסודטים (ספטמבר 1938) וכיבוש צ'כוסלובקיה (מרץ 1939): המשך ההתרחבות מתוך שאיפה להשיג "מרחב מחיה" (lebensraum) עבור הגזע הארי, על חשבון עמים סלאביים.
* פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939): הפלישה לפולין הייתה שיאו של תהליך ההתרחבות וההכנות הצבאיות, שהיו חלק מהאידיאולוגיה הנאצית למלחמת קיום והשגת מרחב מחיה.
צעדים למימוש האידיאולוגיה הנאצית בשנים 19331935 (דגש על אנטישמיות וביסוס השלטון)
הצעדים בשנים אלו התמקדו בהפיכת גרמניה מדיקטטורה פרלמנטרית למשטר חד-מפלגתי, ריכוזי וטוטליטרי, ובמקביל, בבידוד והדרת היהודים מחיי הכלכלה והחברה.
* פברואר 1933 שריפת הרייכסטאג וצו החירום: בעקבות שריפת בניין הפרלמנט (הרייכסטאג), הנאצים האשימו את הקומוניסטים והיטלר הוציא "צו לשעת חירום" (צו נשיא הרייך להגנת העם והמדינה). הצו ביטל זכויות יסוד (כחופש הביטוי, ההתאגדות והעיתונות) ואיפשר מעצר המוני של מתנגדים פוליטיים (בעיקר קומוניסטים וסוציאל-דמוקרטים), מה שהיה צעד ראשון בדרך לחיסול הדמוקרטיה.
* מרץ 1933 חוק ההסמכה: חוק זה העניק לממשלה (ולמעשה להיטלר) סמכות לחוקק חוקים המנוגדים לחוקה וללא אישור הרייכסטאג. זהו הצעד החוקי המכריע שביטל את הפרלמנט ואת עקרון הפרדת הרשויות, והפך את היטלר לשליט יחיד בפועל.
* אפריל 1933 יום החרם: הוטל חרם כלכלי מאורגן על בתי עסק, חנויות ועורכי דין יהודים. זה היה המבצע האנטי-יהודי הראשון ברמה הלאומית, שנועד לבודד את היהודים ולהחרים את רכושם.
* אפריל 1933 חוק להחזרת הפקידות המקצועית על כנה: חוק שנועד "לטהר" את שירות המדינה מ"אלמנטים זרים". בעקבותיו פוטרו עובדי מדינה יהודים ומתנגדי משטר.
* מאי 1933 שריפת הספרים: סטודנטים נאצים שרפו בכיכרות ספרים של סופרים יהודים, קומוניסטים וליברלים, כחלק ממהלך לטיהור התרבות הגרמנית מ"רוח לא-גרמנית" (צעד למימוש עקרון תורת הגזע והמנהיג).
* יולי 1933 איסור הקמת מפלגות חדשות: נחקק חוק שהכריז על המפלגה הנאצית כמפלגה החוקית היחידה בגרמניה, מה שהפך את גרמניה למדינה חד-מפלגתית וחיסל כל אופוזיציה פוליטית גלויה.
* יוני 1934 ליל הסכינים הארוכות: חיסול צמרת ארגון ה-sa (פלוגות הסער) ואויבים פוליטיים אחרים. פעולה זו חיזקה את מעמדו של היטלר בתוך המפלגה והצבא, והפכה את ה-ss לכוח החשוב ביותר במערכת הטרור הנאצית.
* אוגוסט 1934 איחוד תפקידי הקנצלר והנשיא: לאחר מותו של הנשיא הינדנבורג, היטלר איחד את תפקידי הקנצלר והנשיא ולקח לעצמו את התואר "פיהרר וקנצלר הרייך". כל אנשי הצבא והמדינה נדרשו להישבע לו אישית אמונים (ביסוס עקרון המנהיג/הפיהרר).
* ספטמבר 1935 חוקי נירנברג: שני חוקים עיקריים:
* חוק אזרחות הרייך: שלל מהיהודים את האזרחות הגרמנית המלאה והותיר אותם כ"נתינים" משוללי זכויות פוליטיות.
* החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני: אסר נישואים ויחסי מין בין יהודים ל"ארים" (גרמנים). חוקים אלו ביססו את ההפרדה הגזעית על בסיס חוקי והגדירו מיהו יהודי (על פי מוצא סבים), כחלק ממימוש תורת הגזע.
צעדים למימוש האידיאולוגיה הנאצית לבניית המשטר הנאצי הטוטליטרי בשנים 19331939
השלמת בניית המשטר הטוטליטרי (ה"האחדה" - גלייכשאלטונג) ויישום מלא של עקרונות האידיאולוגיה הנאצית בתחומים שונים.
1. ביסוס שלטון הדיקטטורה והאחדה (gleichschaltung)
* פירוק מוסדות דמוקרטיים ואיחוד המדינה (1933-1934):
* הכפפת המדינות: ביטול האוטונומיה של המדינות בגרמניה והכפפתן לשלטון המרכזי בברלין (מכונה "האחדה").
* פירוק האיגודים המקצועיים (מאי 1933): האיגודים המקצועיים (שהיו בעלי כוח משמעותי) פוזרו והוחלפו ב"חזית העבודה הגרמנית" (daf) ארגון מפלגתי ששלט בפועל על יחסי העבודה במשק (צעד למימוש עקרון הקורפורטיזם ושליטת המדינה).
* טיהור מנגנון המדינה: מינוי נאצים לתפקידים בכירים בממשל המקומי והמרכזי.
* מנגנוני טרור ובקרה:
* הקמת מחנות ריכוז: הוקמו מחנות ריכוז ראשונים (כמו דכאו) לאסירים פוליטיים.
* חיזוק ה-ss והגסטפו: ה-ss (שומרי הראש של היטלר) הפך לכוח המרכזי במשטר הטרור. הגסטפו (המשטרה החשאית) קיבל סמכויות בלתי מוגבלות לפקח, לעצור ולרדוף מתנגדים, תוך יצירת אווירת פחד.
* תעמולה ושליטה על הרוח:
* משרד התעמולה (1933): הקמת משרד התעמולה בראשות יוזף גבלס, ששלט בכל אמצעי התקשורת, האמנות, החינוך והתרבות, ונועד להחדיר את האידיאולוגיה הנאצית לכל תחומי החיים הציבוריים והפרטיים (צעד למימוש עקרון הפולק).
* חינוך והנוער: ה"נוער ההיטלראי" הפך לארגון חובה (או כמעט חובה) שנועד לחנך את הדור הצעיר לאידיאולוגיה הנאצית, לנאמנות לפיהרר ולערכי הגזע והמלחמה.
2. המשך המדיניות האנטי-יהודית (יישום תורת הגזע)
* אריזציה כלכלית (החל מ-1937):
* נישול כלכלי: יהודים חויבו לרשום את רכושם; עסקים יהודיים נתפסו או נמכרו לארים במחיר נמוך (אריזציה), והיהודים נושלו ממקורות פרנסתם.
* החרפת הבידוד וההשפלה (1938):
* הטלת איסורים נוספים: נאסר על יהודים להחזיק נכסים מסוימים (כטלפונים ומקלטי רדיו), להיכנס למקומות ציבוריים, ולעסוק במקצועות רבים נוספים.
* סימון אישי: חובה להוסיף את השמות "ישראל" או "שרה" לשמות פרטיים של יהודים, וסימון הדרכונים והתעודות ב"j" אדומה (צעד לבידוד והשפלה).
* נובמבר 1938 ליל הבדולח: פוגרום יזום בכל רחבי הרייך, בו נשרפו בתי כנסת, נבזזו חנויות יהודיות, ורבים נרצחו או נשלחו למחנות ריכוז. זה היה מעבר לאלימות גלויה ומאורגנת ושינוי מדיניות מ"בידוד" ל"נישול והגירה כפויה" (דחיפת היהודים לעזוב).
3. מדיניות חוץ כוחנית (מימוש עקרון מרחב המחיה)
* ביטול חוזה ורסאי: היטלר החל בהפרה שיטתית של ההגבלות שהוטלו על גרמניה בחוזה ורסאי, כולל פרישה מחבר הלאומים (1933) וחימוש מחדש של גרמניה (1935).
* סיפוח טריטוריאלי (19381939):
* סיפוח אוסטריה ("האנשלוס", מרץ 1938): איחוד אוסטריה עם גרמניה, צעד למימוש רעיון "גרמניה הגדולה" וההתרחבות הטריטוריאלית.
* סיפוח חבל הסודטים (ספטמבר 1938) וכיבוש צ'כוסלובקיה (מרץ 1939): המשך ההתרחבות מתוך שאיפה להשיג "מרחב מחיה" (lebensraum) עבור הגזע הארי, על חשבון עמים סלאביים.
* פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939): הפלישה לפולין הייתה שיאו של תהליך ההתרחבות וההכנות הצבאיות, שהיו חלק מהאידיאולוגיה הנאצית למלחמת קיום והשגת מרחב מחיה.
שואל השאלה:
תודהה
תודהה
בבקשה נשמה בלב
אפשר גם פרח בבקשה?
תודהה
באותו הנושא: