אני מרגישה מן ריקנות כזאת ולחץ תמידי

גם אני, והתחלתי לקחת תרופות..
זה לא הפיתרון היחידי, אבל הוא פיתרון.
זה בגלל לימודים/מלחמה/סביבה?

אני מזדהה איתך לצערי.
אם תרצי לדבר על זה, אני כאן :)
אולי עוד נגיע לתובנות ביחד

שואל השאלה:
אני לא יודעת בגלל מה זה אני פשוט מרגישה ריקנות ורצון לצאת כל הזמן במיוחד עם זה שעוד מעט חוזרים ללימודים אני כבר לא מסוגלת להיות לבד אין לי כח כבר כל הזמן לחשוב

^ אולי חזרה לשיגרה דווקא תעזור.. לי זה עזר שנה שעברה אחרי שהייתי קיץ שלם בריקנות, הלימודים היו חרא אבל הם העסיקו אותי בכל זאת

היי שירה,
מבינה ממילותייך שתחושת הבדידות מעיקה עלייך, ושהיית רוצה להרגיש אחרת... לא להיות לבד.
אולי הריקנות שאת מתארת מרגישה קצת כמו ים בלי גלים... הכל שקט, ודווקא השקט הזה יוצר מתח פנימי, כאילו משהו עומד לקרות, והחרדה מתחילה לעלות משם, מהשקט המתוח הזה.
מסיקה מדברייך שהמחשבות לא פוסקות וגם מכבידות עלייך, ייתכן שזה מתוך ניסיון למלא את התחושה של הבדידות שמאיימת להציף הכל.. לפעמים כששקט מדי, המחשבות הופכות לרעש שממלא את המקום הריק..
לא מובן מאליו שבחרת לשתף כאן. לפעמים עצם הדיבור על מה שעובר עלייך יכול לעזור, אפשר לנסות עם מישהו קרוב שסומכים עליו או עם איש מקצוע שיכולים להקל קצת על התחושות.
אם תרצי, מזמינה אותך לדבר איתנו, עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). תוכלי לעשות זאת בכל זמן שתרצי באנונימיות, ונהיה שם איתך יחד, להקשיב ואולי גם למצוא כוחות. תוכלי להתחבר לצ'אט דרך הקישור למטה שאצרף עבורך.
שלך,
מתנדבת סה"ר.

הריקנות כולם מרגישים בתקופה הזאת את לא לבד בנוגע ללחץ תעשי מדיטציה ותזכרי שהכל בסדר

תכתבי ספר