תשובה אחת
קינת דוד, קינה שנשא דוד לאחר שנודע לו על מות שאול ויהונתן, אשר בו הוא מתאר את גבורתם, את גדלותם, ואת נפילתם. בקינה מבכה דוד את שניהם יחד, ולאחר מכן מייחד קינה מיוחדת לשאול, וכן קינה אישית ליהונתן, שבהּ הוא מביע את האהבה הרבה ששררה בינו לבין יהונתן.
בתחילת הקינה פונה דוד אל "הצבי ישראל", היינו יופיו, הודו של ישראל; אליו הוא אומר: "על במותיך חלל, איך נפלו גיבורים" כלומר: ראה כיצד על הריך ההדורים נפלו הטובים.
לאחר מכן הוא מתייחס לשמחה לאיד הרבה השוררת במחנה האויב בעקבות נפילת מלך ישראל, ומבקש רטורית שלא יודיעו בחוצות הערים הפלשתיות - גת ואשקלון - פן יחגגו שם את הניצחון.
דוד מקלל את הרי הגלבוע, שבהם נפלו שאול ויהונתן, שלא ירדו בהם גשמים; כניגוד להיותם ירוקים ורעננים. זוהי קללה מטאפורית כדוגמת קללת איוב את היום שבו נולד.