מי שקורא סמאט או רומנטיקה מה אומרים על הקטע הזה שכתבתי?

הוא אחז בי בחוזקה. הוא לא רצה שאלך. לא התנגדתי. "אל תלכי," הוא לחש לי. "אני צריך אותך פה." הוא הניח את כף ידו על פניי, הוא חש אותם כאילו מעולם לא נגע בי לפני כן. הוא ליטף את שיערי בידו השנייה, והחל לנשק אותי. לא התנגדתי. לא פחדתי ממנו, אפילו לא במעט. פחדתי מעצמי. ידעתי שכשאשחרר שליטה, אפול לידיו. אז לקחתי ממנו את השליטה. הפלתי אותו על המיטה, העפתי את ידיו מפניי, הנחתי אותם על מותניי. התחלתי להרגיש את הגוף שלי רועד למגע ידיו. הוא נשאר שקט. לא החלפנו מילה. יכולתי לשמוע את הנשימות הכבדות שלו מכות בחזה שלי. נשארתי כשולטת, הוא אהב את זה, יכולתי לראות את זה על פניו. הוא נתן לי לקבוע עבורו במה נשחק הערב. התלבטתי אם לתת לו לחדור לתוכי או לחכות עד שלא יוכל יותר ויפעיל את כוחו עליי. נפלתי עליו. הוא תפס בי בחוזקה, הושיב אותי עליו, וידע מה עליו לעשות. כמעט הצלחתי לשכוח מהגיהנום סביבי, אך לא עברה דקה עד שנזכרתי שהשעה מאוחרת, מאוחרת מדי אפילו עבורינו. "עצור." אמרתי לו רגע לפני שהשליטה עברה לידיו. הוא קפא. "נט?" הוא שאל. "הם בטח יבואו עוד מעט." "מי?" "ההורים שלי." עניתי. "פאק. נו, אז מהר." הוא אמר. "לא." "נט, אל תדברי שטויות. תנסי להיות שקטה." קמתי ממנו, הפניתי לו את גבי מבלי להביט בעיניו. "תסתכלי עליי." הוא אמר לי בתקיפות. "תלך. תלך עכשיו." הוא לא אמר דבר. ידעתי שהוא צריך אותי בדיוק כמו שאני צריכה אותו, אז הרשיתי לעצמי להשאיר אותו חסר אונים. הוא קם מהמיטה והתלבש. שמעתי אותו נאנח בכעס, אך התעלמתי. "כל פעם מחדש. כל פעם מחדש את עושה לי את זה." הוא אמר לי. "אני מצטערת, אית'ן. אני, אני לא יכולה." "את תמיד אומרת את אותו הדבר." "תשתוק." אמרתי לו ברגע של טיפשות. הוא אחז בי בחוזקה שוב, הפעם הוא זה שהפיל אותי על המיטה. הוא עשה כל מה שרצה. נתתי לו להשתלט על גופי. ידעתי שהעונש הזה מגיע לי, ידעתי שהוא לא ירפה. עדיין פחדתי מעצמי, אז לא לקחתי ממנו את המושכות. הייתי שקטה הפעם, שקטה מדי. הוא לא אהב את זה. שמעתי דפיקה בדלת.

(המשך בתגובות)