מה דעתכם על מה שכתבתי? טריגר ה.א

הרגע הזה שבו את לא אוכלת כלום
ואת מרגישה שווה
הרגע הזה שבו סוף סוף הצלחת במשהו בחיים האלה
סוף סוף את מלכה

סוף סוף יש זכות לקיום שלך
סוף סוף האוכל לא משחק
את המנצחת במשחק
את הקול שדופק

ואת קיימת פחות אבל מרגישה שהמקום שלך מתרחב
הקולות שבראש נמחקים
רק הלב שלך נשמע רק הוא צועק

שתקח אלוקים את האוכל מחיי
שתיתן לי אותו חזרה מוגש לפניי
בלי כל השדים
תצנזר אותם מהחיים
תתן בי שלכת
שכל העלים ינשרו על החוף
ואבוא כבר לקטוף
את עצמי מחדש

הרגע הזה שבו סוף סוף את שולטת
הרגע הזה שבו את מרגישה מיוחדת
שאת מצליחה לא לגעת
שהנפש שלך משתגעת
שאת רמה אחת מעל עצמך
שניצחת את הגוף שלך
שניצחת את הכאב...

ובא לי לפרוש ידיים לשמיים
שיצמחו לי כנפיים
והלב שלי יתרומם
מעל כל הבוץ
מעל הלכלוך
שמטאטא אותי מתחת לכל כיווץ של הלב
הלב מתרחב
סוף סוף אני משהו
סוף סוף אני יש

אז למה אני מתעללת בעצמי?
אל תאמרו את המילים הקשות האלה
כי אני מרגישה שאני מחבקת את עצמי
ככה עם כל השריטות האלה

זה הדבר היחיד שיכול להרגיע אותי עכשיו
לשים את האוכל בצד
ולהרגיש חופשיה
בלי מחשבות מייסרות
בלי עוד דמעות בלילה
אני מתקדמת עוד צעד לעבר האושר
עוד צעד לעבר האשליה
עוד צעד בשביל התחושה
עוד צעד שנראה אפילה
איך אני הולכת שם יחפה
לא מביטה קדימה לא מעיזה
"אני לא אגיע לזה"
אני מבטיחה
אני אשאר בריאה ויפה
אני אשאר משהו
אני אשאר שווה
לפחות לבינתיים
בינתיים אני שמחה
גאה בעצמי
מחבקת כל חתיכה
שהוסרה ממני
סוף סוף הגיעה שלווה
אבל אל תלמדו ממני
זה הרס עצמי
אבל סוף סוף אני בטוחה
אני כבר לא כישלון
השליטה מכרה לי סיפור הצלחה
איך היא ניצחה אותי...
אני עבד שלה
אני כלום
היא סתם משחקת בי.