אח שלי לא הולך לבית ספר וההורים שלי לא ממש לוחצים עליו..

פשוט מה שכתוב בכותרת. אח שלי ממש מזניח את בית הספר ולא הולך, כל פעם עם תירוץ אחר. פעם "יש לי כאב ראש", פעם "ישנתי לא טוב בלילה", פעם "יש לנו רק X שעות היום אז אין לי מה ללכת" וכולי.

עכשיו, שלא תבינו לא נכון. ההורים שלי הורים מאוד טובים, אני גדלתי והייתי אומר שאני ילד מאוד טוב מבחינה לימודית והתנהגותית, וסיימתי עם ממוצע 80+ עם בגרות מלאה, אז אני בטוח שהבעיה לא בהכרח בהם.
הבעיה מתחילה בזה שהוא לא הולך מתי שבא לו לבית הספר וההורים שלי לא ממש מעירים לו, או שמעירים אבל זה באמת לא עוזר.

בילדות שלי הם היו מענישים אותי הרבה ולפי מה שהבנתי הם ממש ממש נפגעו מזה והבינו שזו הייתה טעות להיות כל כך נוקשה איתי (אני הבכור) ולכן הם קצת יותר נרגעו מבחינת עונשים איתו.

כמובן שאין לי שום מקום להחליט על ההורים שלי על איך הם מחנכים אותו, כי אחרי הכל אני לא אבא שלו אז אין לי שום זכות להחליט עליו, אבל ניסיתי לפחות לתת לו דוגמה ולדבר איתו רגוע על זה. הפלא ופלא, זה לא עשה כלום, ומתוך עצבים אמרתי לו כמה דברים שאני, בכנות, לא מתחרט עליהם בכלל.

עכשיו ברור שיש אנשים שמשתנים עם הגיל והוא רק עכשיו עלה לכיתה י', אז אולי הראש שלו יתחלף במהלך השנה או אפילו עד סוף התיכון, אבל מה אם זה יהיה מאוחר מדי? מה אם לא תהיה התחלפות בראש שלו בכלל?

ונהפוך-הוא, מה אם כן יש שינוי אבל זה שאני מדבר איתו עכשיו ומתעצבן עליו בגלל זה רק יגרום נזק ויעשה לכך שהשינוי יהיה לרעה, או לא יקרה כלל?

אני יודע שהדבר הנכון הוא לתמוך בו בשקט ולנסות לכוון אותו לדרך הנכונה, או לעזוב את הנושא לחלוטין ולהתמקד בעצמי אבל אני לא יכול. זה באמת מחרפן אותי.

תודה מראש על העזרה.