התעסקות יתר בפילוסופיה ובמהות יכולים להזיק לבריאות נפשית?

לא

כן

אם אתה לומד את זה בצורה נכונה ומבין את החיים בגישה נכונה זה יכול רק להוסיף לך לחיים אם אתה קצת מסתבך עם זה זה יכול לגמור לך על החיים

כן, יש תאוריות מאוד מדכאות

תלוי מה בדיוק אתה לומד וכמה זה מעסיק אותך במשך היום

כןןןןןן
אני אובססיבית לפילוסופיה לא מבחירה זה הפך להיות מטרד עליי
והגישה הפילוסופית שלי היא חוסר משמעות טוטאלי, זה אפילו חסר משמעות שיש חוסר משמעות, רגשות מבחינה לוגית חסרי משמעות, זה סך הכל פעילות כימית ועצבית של המוח, השתלבות בחברה חסרת משמעות, ללמוד ו"להתפתח" חסר משמעות, פשוט לבני אדם יש גאד קומפלקס והחלטנו שאנחנו מרכז העולם ולכל דבר יש משמעות
אבל הכלל פשוט חרטא כדי שנרגיש טוב רגשית אנשים חיים בהכחשות פסיכיות (כן גם דת זה הכחשה מוחלטת לטובת נחמה רגשית)
ועוד יותר קשה להרגיש את ההבדל בראיית העולם שלך לבין אחרים

זה באמת די הורס לי את החיים כרגע

יש פילוספיה שהיא גם הכחשה
בעייני פילוספיה אמיתית זה להגיע לאמת לוגית- להתנתק מלפחד מרגש קשה שיכול להשפיע על הדעות שלך ולעשות אותך דלולו

גם רוחניות זה הכחשה ודלולו זה חרטא

כן

אמיליה עדיף שלא תמשיכי לחקור^ הראביט הול עוד יותר עמוק מזה כל מה שציינת זה רק השכבה הראשונה שמתחת לקרחון הפילוסופיה אפילו מדכאת יותר מזה

^יש הרבה יותר אני לא פירטתי כי אף אחד לא היה קורא את זה
ולא באלי לגרום למישהו דיכאון כרוני
ואני לא חקרתי כלום זה נטו מחשבות שלי

באופן כללי פילוספיה זה גם הכחשה
אני מכחישה משהו במציאות ודרך ההתמודדות שלי זה פילוספיה
אז גם אני עמוק בתוך החרטא

אני לא מבקר אותך להפך אני פשוט מציע לך לא לחקור ולהגיע לקצה הקרחון אנשים באמת נהיים דלולו כשהם חוקרים את זה לעומק

הדבר הכי מפחיד בעיניי זה העובדה שאנחנו לא יודעים כלום ולא נדע כלום ואנחנו יכולים רק להסיק מסקנות עם סבירות סטטיסטית על המציאות כי אנחנו כולה בני אדם לא איזה מין גאון שיכול להבין את היקום או את החלל והזמן וזה מעבר לחוסר משמעות קיומית זה חוסר ודאות קיומית

אני יודעת זה ללא שליטתי זה המחשבות שלי פועלות לבד

כן

מניסיון שלי לגמרי כן, כשניסיתי פעם לחפש משמעות התחלתי להתעסק בשאלות פילוסופיה יותר מדי ואז כשלא היו לי תשובות ורק מחשבות זה מכניס אותך לדיכאון ממש, בסוף להתרכז בחיי בדברים הקטנים זה מה שהוציא אותי אחרי שהייתי בדיכאון עמוק מזה

כן

כן, אבל בעיקר בקטע של דיכאון, לא בקטע של סכיזופרניה או מחלות נפשיות כאלו ואחרות.

כל דבר יכול להזיק לבריאות נפשית

לפני שנה וחצי התחלתי לצרוך תוכן בנושאים פילוסופיים ופוליטיים, ומתישהו נתקלתי בניק לאנד. אני ביפולרית ובאותו הזמן הייתי במאניה, ואם אתה יודע מי זה ניק לאנד אז אתה תבין גרוע הצירוף הזה. למזלי לא התענייתי בתאוריות המאוחרות יותר שלו כמו הייפר גזענות (לא צוחקת) אלא רק במה שהוא כתב לפני שהוא איבד את זה לגמרי ועבר לסין.
לא הפסקתי לחשוב על העתיד האפוקליפטי שהוא מציע, והרבה מהדברים שראיתי, קראתי, וחוויויתי התחילו להתחבר, התחלתי להאמין בחיזיון שלו וחשבתי עליו בצורה אובססיבית ולא ביקורתית, בעיקרון קצת לפני או אחרי זה נכנסתי לפסיכוזה. זה היה מאוד מפחיד ואחרי שהתייצבתי התרחקתי מאוד מפילוסופיה במשך חודשים.
אני כן כבר עם הפרעה נפשית והייתי בתקופה פגיעה אז קח את זה בחשבון. כרגע אני מרגישה שזה דווקא נותן לי משהו להתעסק איתו וגורם לי להרגיש הרבה יותר שלמה.