גם אתם מרגישים שככל שאתה מתבגר ככה מצפים ממך פחות להראות התלהבות מדברים?

כן וזה עצוב

אני לא מרגישה שמצפים ככה אבל אני מרגישה שיותר מסתירים את זה.
אני כבר לא זוכרת שדיברתי עם אנשים על תחביבים שלי והראתי התלהבות, והפוך. וזה כי לרוב הסביבה כבר לא אכפת להם משום דבר

שואל השאלה:
זה מדכא ברמות
גם אנשים תמיד מורידים לך

זה מדכא רצח
אני ילדה מתלהבת ואני בחיים לא אפסיק וזה קצת מבאס עם איך שתופסים את זה

בפועל יש לאותם האנשים נקודה. אף אחד לא אומר לך להפסיק להנות מהדברים הקטנים. אבל אתה לא ילד.

תהנה מדברים במידה מספקת ואל תאבד עשתונות שלך ותקפוץ במקום. זה אופייני לכלבים וילדים קטנים, לא למבוגרים.

שואל השאלה:
מה הקשר לקפוץ במקום

עניתי לך בול על השאלה נשמה. אמרת שמצפים ממך פחות להתלהב מדברים? זאת התשובה שלך. לקפוץ במקום כמו ילד ולהתלהב מכל דבר זה מוזר מהצד כשאתה מבוגר. אתה יכול לקחת את ה"קפיצה במקום" בתור הקצנה, לא באמת אכפת לי. אם לא הבנת מה שאני אומר זה בעייה משלך.

שואל השאלה:
אתה לוקח את זה למקום הזה אני מתכוונת להראות עניין ולא להיות מאוד אדישה

לא אומר להיות אדישה, זה נוראי להיות אדישה אם כבר. תחייכי, תביעי את דעתך, קחי חלק בשיחות, תגררי תשומת לב אלייך. פשוט אל תאבדי עשתונות כשאת מתלהבת מדברים.

שואל השאלה:
ומה זה לאבד עשתונות?

לצרוח ולקפוץ במקום כמו ילד

אישית אם הייתי מביא מתנה למבוגר והוא היה מתלהב ומתרגש, הייתי הרבה יותר שמח ורואה שהוא אוהב את המתנה מאשר שהוא היה מחייך ואומר לי שהוא שמח ועובר הלאה אחרי כמה דקות.

אני רואה את זה ככה שכשמישהו מתלהב ו"חופר" על כמה שהוא אוהב משהו מסוים, זה מראה על כמה בכנות הוא באמת אוהב את הדבר הזה, וכשמישהו מחייך ורגוע הוא פחות מתלהב, פחות "חי", תחושה יותר מדוכאת כזאת.