הסינגולריות מתקרבת?

לדעתי החיים אף פעם לא היו ניתנים לחיזוי. עתידנים לפני מאה שנה חשבו שבשנה שלנו (2025, ה'תשפ"ה), יהיו מכוניות מעופפות וכיפות זכוכית מעל ערים שישלטו על מזג האוויר. עם זאת זה לא בדיוק מה שקורה בפועל ואפילו לא ממש קרוב.
מה שכן תיאוריות פיסיקאיות של העידן החדש אומרות שהכל קורה ומתרחש בו זמנית. בגלל זה גם הרעיון של מכונת זמן הוא עקר. הרי מכונה כזאת לא אפשרית בעולם שאין באמת דבר כזה זמן.
התיאוריות הפיסיקאיות האלה גם מורידות לדעתי את האופטימיות בדבר חידושים, היות והעתיד לא רודף אחרייך אך גם לא ההווה והעבר. החיים שלנו הם חסרי משמעות בגלל שבסוף הכל הוא כאילו כלום, כמו מקרן שמקרין סרט שאתה מבין מה הוא אומר כבן אדם, אבל בעצם זה סתם אבק מתפוגג. זאת אשליה אופטית. זה שיח חרשים. כמו שצועקים עלייך אבל אתה חרש - אתה מבין משהו?
קצת התפזרתי אבל בהקשר לשאלה, אולי העתיד הוא כמו ההווה, והוא אבק שמתפוגג.