מבחינת היררכיה חברתית לדעתכם לנשים מגיע להיות במעמד של גברים?

כן
למה לא?

היררכיה לא מבוססת מגדר
אלא תפקיד בחברה

מבחינת היררכיה חברתית לגבר יש את המקום שלו ולאישה את המקום שלה ואף אחד לא במקום יותר גבוה מהשני
כן במקומות שונים אבל לא שגבר יותר מאישה או אישה יותר מגבר

במונחים חנונים הבאות y אבל באותו x

אתה טוב בragebait

אין פה קשר להיררכיה. והתשובה היא כן.

אה ותורידו לזה נעצים

נשים נמצאות במעמד של גברים

לכל אחד יש את המקום שלו, הם לא שווים, אבל אף אחד לא יותר טוב מהשני. הם פשוט שונים

כן ברור

הם כבר עקפו ממזמן את המעמד שלנו

מבחינת חברה לא מגיע לנו לחיות בהיררכיה מלכתחילה לא משנה מי נמצא במעמד יותר גבוה מבחינת "סטטוס" וזה גם לא משנה מי סטטיסטית יותר נמצא או טוב במנהיגות

זה לא שצריך שהן יהיו במעמד של גברים
זה זה שצריך שלא יהיו מעמדות בכלל

כן למה לא אפילו יותר

יש אנשים שטובים יותר בדברים מסויימים מאחרים, יש אנשים שיש להם ניסיון בדברים מסוימים יותר מאחרים או הכשרה ויש אנשים שזכו בהערכה וכבוד על סמך דברים שהם עושים. זה מה שאמור לקבוע מעמד חברתי, לא נתון ביולוגי, זה כל הקטע במעמד שהוא *חברתי*, החברה קובעת אותו, לא הביולוגיה. וגם זה - זה צריך להיות תלוי הקשר ולא בהכללה מוגזמת על כל תחומי החיים.

הן כבר

הבעיה בעידן של היום הוא שמכריחים נשים להיות גבריות (לפרנס את עצמן, להיות חופשיות, קרייריסטיות, לעשות מה שהן רוצות כי אם גבר יכול כביכול אז גם הן) ומסלילים גברים להיות נשיים (רגישים, אמפתיים, מתמסרים, מגדלים ילדים, מצלמים טיקטוקים, לחיות חיים בלי אחריות, חופש בלי מטרה..). כתוצאה מכך הרבה נשים חוות חרדה והרבה גברים חווים חוסר משמעות. גברים ונשים לא שווים, הם שונים. לכל מין יש דרכים אחרות להגיע לאושר שלו והחברה מנסה להרדים אותנו בנוגע לכך.

לכל מי שאמר כאן שאנחנו בכלל לא צריכים לחיות בהיררכיה, אני לא כזה מבינה מה הבעיה, אשמח אם תסבירו

את רוצה לחיות בעולם שבו שאת פחות מהגבר רק בגלל שאת אישה? ^

לא
זה גם לא קשור בכלל להיררכיה
המין שלך לא נכלל בזה אלה הכישורים שלך

אתה חושב שנשים לא מתנוונות וחוות חוסר משמעות כשהן לא חופשיות ויכולות לעשות מה שהן רוצות ולחיות בזכות עצמן ובכוחות עצמן? זה מחרפן את השכל לחיות בתלות ותחושת חוסר מסוגלות במיוחד כשאנחנו יודעות בוודאות שאנחנו מסוגלות (וכבר אפשר לראות היום די בבירור שנשים מסוגלות).
אתה חושב שגברים לא חווים חרדה כשהם לא יכולים להביע רגישות ואמפתיה? נגיד אלימות, אחוזי אובדנות גבוהים יותר אצל גברים.. מאיפה זה מגיע?

כל אדם צריך איזון רגשי ומקום לפרוק, כל אדם צריך איזון בין חיי בית לעבודה, כל אדם צריך משמעות, לכל אחד יש איזונים קצת אחרים בזה ויכול להיות שזה גם תלוי מיגדר, אבל לא בצורה כל כך כוללנית ודיכוטומית. להגיד שגברחם ונשים זה בול אותו דבר יכול לפגוע, אבל גם להגיד שהם תמיד ובאופן מוחלט שונים פוגעני לא פחות ואולי יותר.

לפחות חשבת על דרך חדשה לשאול אם אנחנו פמיניסטים...

כבר עכשיו יש להן.
פשוט שהן לא לוקחות את עצמן ברצינות

לא

השונאת נשים הגיעה

לפחות אני לא מאנונימי יא פדחנית

הכל עדיף מאשר לשנוא את היותך אישה

^^^^למה את חושבת ככה?

^ ארנביא
אחוזי התאבדות גבוהים מגיעים בדיוק מהתחושה הזו של חוסר המשמעות. גבר שיש לו משמעות ומטרה בחיים לא יחשוב על להתאבד.
זה שנשים מסוגלות זה ידוע, השאלה אם זה עושה להן טוב או שהן הולכות למקומות האלה רק to make a point? יוצאי דופן (נשים שבאופן טבעי מחוברות יותר לאנרגיה הגברית וגברים שבאופן טבעי יותר מחוברים לאנרגיה הנשית) יש ותמיד יהיו, השאלה אם הם הרוב והתשובה היא לא.

למה לא בעצם כולנו בני אדם

לא הבנתי מה השאלה הזאת עושה במאה ה21
ועוד כשהכל כמעט טוב כבר

מתי בדיוק שוק העבודה השתנה באופן שמפסיק לאפשר לגברים לממש את השאיפות התעסוקתיות שלהם ולא לממש את המטרות והמשמעות שלהם? ספר לי, כי מעולם לא נתקלתי בתופעה כזו. ^^^^

לעודד גברים להיות יותר רגישים ואמפתיים ושותפים בבית זה אפילו לא קרוב לקריאה לגברים להפסיק לעבוד, להפסיק לרדוף אחרי חלומות ומטרות.. להיפך, החברה רק הולכת ונעשית ליותר הישגית ותחרותית. הדבר היחיד שהשתנה זה לדחוף נשים להגיע לשם גם, אז על מה אתה מדבר?

ובקשר לto make a point- מי אתה שתדע מה טוב לנו כנשים? צדקנות לא מחזיקה כל כך הרבה נשים לאורך כל כך הרבה זמן.. אם זה באמת היה עושה לנשים כל כך רע אז התנועה הפמיניסטית הייתה נבלעת בדפי ההיסטוריה ממזמן. האמת היא שאיך שהתנועה הזו התחילה זה מעגלים של נשים שדיברו על הקשיים אחת של השניה וגילו להפתעתן שהמצוקות שלהן הן לא רק שלהן והבעיה היא לא ספציפית בהן כמו שתמיד אמרו להן, אלא הבעיות שלהן משותפות לעוד נשים ולכן כנראה שהמערכת החברתית לא באמת מותאמת אליהן או לרובן כמו שדאגו כל הזמן לספר להן. זו הייתה מחאה או רצף מחאות שנבעו מתוך הגילוי של נשים שנשים אחרות חוות דברים כמוהן ומרגישות לבד בבית, חסרות משמעות, חוות השפלה וחוסר מימוש או הערכה וכבוד ושהן לא לבד בזה.. זו לא תנועה שנבעה מתוך כמה נשים בודדות ש"מחוברות לגבריות שלהן" ורצו את האפשרות להגשים את עצמן, זה אחד הדברים הכי מיוחדים בתנועה הפמיניסטית.

את חושבת היום שהכל טוב שנשים בוחרות לעצמן, אבל זה פשוט לא נכון - עדיין בוחרים בשבילן. כל התקשורת מלאה בכתבות על כך שבקושי יש נשים בהייטק ובתפקידים ניהוליים למרות שמבחינה חוקית אין מגבלות על נשים ללכת למקומות האלה (במיוחד לתפקידים כמו מדעים או הייטק שדורשים נטו השכלה) והרוב פשוט בוחרות לא ללכת לשם. למרות שהן בוחרות ברגליים, משום מה מציגים את זה בתור בעיה. כל אישה שעוסקת בתחום גברי נחשבת לפורצת דרך ומקבלת כתבות בעיתון.. למה עדיין יש נשים פורצות דרך למרות שעברו כמעט 100 שנה מאז המהפכה הפמניסטית? למה הנשים האלו עדיין בודדות? או שהן לא בודדות וסתם מקבלות כתבות בעיתון?
המסר הוא את יכולה, בלי לשאול אם את רוצה.
הבחירה להיות שפחות לא הייתה של נשים וגם כיום הבחירה להיות קרייריסטיות ופורצות דרך היא לא שלהן, החברה מסלילה אותן כל הזמן בהתאם לאינטרסים של מי ששולט בה. לא סתם מספר הסובלים מבעיות נפשיות (גם של נשים וגם של גברים) נמצא בעלייה מתמדת. בנוסף לכך שבחברות מודרניות אחוז הגירושין הוא הכי גבוה משהיה אי פעם.. מוציאים אותנו מהטבע שלנו בצורה אורגנית ואלו התוצאות.

^התבלבלתי לגמרי
אתה בעד שנשים יפתחו קריירה או לא?

אני בעד בחירה חופשית. עם זאת אני חושב שלרוב הנשים זה לא עושה טוב (מבחינה זוגית ונפשית).

בן כמה אתה?

אני מכירה את הנתונים וגם חוויתי קצת את שוק העבודה בעצמי. למרות שעל הנייר נשים יכולות לעבוד במה שהן רוצות יש עדיין קשיים משמעותיים לכניסה של נשים למשק ולכן מתייחסים לזה ככה.

קושי אחד למשל הוא שיש מקומות עבודה שמתייחסים ממש אחרת לנשים ולגברים, לא פעם אני שומעת ורואה בעיניים נשים שעושות עבודה פי אלף יותר טובה מגברים ומשקיעות מעצמן הרבה יותר כדי שיכבדו אותן ויעריכו את הקול שלהן והניסיון או ההכשרה שלהן בזמן שגברים יודעים שיקבלו כבוד והערכה גם אם לא ישקיעו או יעשו עבודה פחות טובה. לא יודעת אם חווית את זה פעם, זה מתסכל ברמות וברור שזה יעלה את רמות החרדה והתסכול, אבל זו לא אשמתן של הנשים. באופן אישי אני יודעת שבעבודות בהן לא חוויתי יחס כזה חוויתי גם הרבה פחות חרדה ותסכול והרגשתי הרבה יותר בנוח וכיף לעבוד. באוניברסיטאות למשל נשים לומדות יותר ומצליחות יותר מגברים לרוב, ככה שאין בעיה להשקיע או להגיע להישגים אקדמיים או מצוקה סביב זה וזה לא שבאמת יש הצדקה שנשים יעבדו קשה יותר כדי להוכיח את עצמן.. זו הסביבה שצריכה להפסיק לייצר את הציפייה השונה הזו מגברים ומנשים.

עוד קושי הוא ששוק העבודה אמנם פתח את שעריו לנשים אבל מעולם לא התאים את מסגרת העבודה לאפשרות של שני אנשים במשק בית אחד שעובדים במשרה מלאה. עדיין לא הסדרנו באמת את כל עניין "העבודות השקופות". חלוקת העבודה שהייתה פעם שגבר עובד ואישה בבית לא פותרת אישה מעבודה אלא מטילה עליה את עבודות הבית והמשפחה והעבודות האלה מעולם לא הפסיקו להיות חיוניות. אם תסתכל נניח על נתוני העבודה תראה שכמות הנשים העובדות לא מאוד שונה מגברים אבל לרוב נשים יעבדו בחצי משרה שמכניסה הרבה פחות וחוסמת לא מעט אפשרויות תעסוקתיות בדיוק מהסיבה הזו - עבודות הבית הן חיוניות וצריך לעשות אותן והחברה עדיין לא מספיק מאפשרת את זה שהחלוקה תהיה שוויונית אז עדיין רוב עבודות הבית נופלות על נשים. שינויים כמו קיצור שבוע העבודה או עידוד גברים לקחת על עצמם באופן שיוויוני יותר את מטלות הבית יכולות לסייע בזה וכל עוד זה לא קורה - ברור שנשים פחות יכנסו לתפקידים בכירים. ההורים שלי למשל שניהם עובדים במשרה מלאה ואינטנסיבית ואת רוב החיים שלי כילדה קטנה חייתי עם עוזרת בית. אם הם היו מרוויחים קצת פחות, כמו רוב האנשים, הם לא היו מצליחים לממן עוזרת בית וכנראה שלא היו יכולים שניהם לעבוד במשרה מלאה ומישהו מהם היה צריך לוותר על השאיפות שלו, שאיפות ששניהם רוצים באותה המידה.

דבר שלישי - נשים עדיין מרגישות שהן "פחות שוות" מגברים וצריכות להוכיח את עצמן יותר או מתנצלות על דרישה של כבוד ומשכורת גבוהה וכו'.. לכן רואים שהרבה פעמים באותה העבודה בדיוק גברים מקבלים שכר גבוה יותר מנשים. כלומר - עדיין יש סטיגמות ופערים חברתיים שהם רגשיים ותרבותיחם ולא קשורים באופי העבודה עצמה ולכן עדיין יש חשיבות גדולה מאוד להעצמת נשים בשוק העבודה.

וזה שנשים רבות סובלות מחרדות ושאחוז הנשים הרווקות בין גילאים 25-40 נמצא בעלייה זה לא מטריד? שמקרי הגירושים רק עולים? את מוכנה לדפוק את הטבע של שני המינים בשם השיוויון והמחיר הנלווה לא מעניין אותך.

אתה יודע כמה דברים קורים בשנים האחרונות? שינויים טכנולוגיים, שינויים פוליטיים, שינויים במבנה חברתי, שינויים בשוק העבודה, שינויים בתפיסת זוגיות ומשפחה, שינויים בחינוך, התחממות גלובלית, שינויים בעצם היכולת למדוד בכלל חרדה ולדווח עליה, להמשיך...? מאיפה הביטחון שזה נובע ספציפית מתפקידי מגדר?^

^^ מה קשור שמקרי הגירושים עולים? בעבר נשים היו תלויות בגברים כלכלית, והיום אישה יכולה לממן את עצמה ואם לא טוב לה בזוגיות שהיא נמצאת בה אין שום סיבה להישאר.
"לדפוק את הטבע של שני המינים בשם השיוויון"
למה זה לדפוק את הטבע?
אם אישה רוצה לעסוק בקריירה שלה אז אין בזה שום בעיה, שום דבר לא אמור למנוע את זה ממנה רק בגלל עצם היותה אישה.
אותו דבר הפוך אם אישה רוצה להקים בית ומשפחה אין בזה שום בעיה, פמיניזם זה זכות הבחירה שיש לנשים