פריקה כנסו בבקשה סליחה על האורך

אז אח שלי בן 26 תמיד היה גר בבית איתי ועם שני ההורים שלי ובתחילה השנה הקודמת הוא עבר לדירה בירושלים ומגיע הביתה לשבתות
בשבועות האחרונים הוא כנראה החליט שהוא רוצה שינוי
והוא החליט שהוא גם בשבת נשאר בדירה
זאת אומרת הוא רצה למצוא כל מקום להיות בו חוץ מהבית, בבית הוא מרגיש "ילד"

בשבת שעברה דיברנו ליד שולחן השבת
על זה שבשבת הבאה (כלומר השבת הקרובה כרגע שעוד יומיים) אחות אחרת לא נמצאת אז מי יהיה בשבת
ואז אח שלי אמר "אני גם לא נמצא"
שאלתי אותו "למה?"
הוא אמר "אני נשאר בדירה אולי עם חברים וזה"
אני "אולי?"
הוא "אם אני אמצא חברים להיות איתם בשבת"
אני: "אז אתה מחפש כל מקום להיות בו העיקר שהוא לא יהיה הבית?"
הוא "בדיוק"

הייתי עצבנית עליו קצת אחרי איזה שעה אבל נרגעתי כי מה אני יכולה לעשות לא אמרתי לו כלום, ילד גדול

עכשיו שאלתי את אמא שלי כזה מי יהיה בשבת
היא אמרה שאחותי הגדולה, בעלה והילדים יהיו
ואני שאלתי מה לגבי אח שלי
והיא התקשרה אליו

הם שוחחו הרבה זמן לפי מה שהבנתי מהשיחה:
אח שלי לא מצא חברים להיות אצלם בשבת אז הוא נשאר לבד בדירה שלו כל השבת והולך לארוחה אחת אצל דודה רבה שלי שגרה קרוב

שתבין נקודה חשובה: אנחנו שומרי שבת, אז כאילו זה בלי טלפונים ובלי כלום בלי לצאת החוצה בקושי רק לבית כנסת

אמא שלי מאוד הופתעה וחשבה שזה לא רעיון ככ טוב להיות שבת שלמה לבד במיוחד שהוא כבר כל השבוע לבד ואולי במקרה כזה עדיף לו כבר לבוא הביתה
אבל הוא נורא התעקש ואמר שהוא רוצה להיות לבד ולא להיות בבית
אמא שלי נשמעה קצת נעלבת מזה אבל הוא לא השתכנע

אני מאוד מאוד עצבנית עליו, ומאוד נעלבת, בעיקר קשה לי
הוא החליט שהוא עושה עכשיו שינוי זה אומר שכמעט כל השבתות זה מה שהוא עושה, אני מבינה מזה שבבית - פחות טוב לא
אני תמיד בבית, אני תמיד מחכה עם זרועות פתוחות, ותמיד שמחה שבאים, בדיוק כמו ההורים שלי
דיי אני לא רוצה להיות כל השבתות רק אני ושני ההורים שלי ומדי פעם אחים גדולים מאוד שבאים

מה זאת אשמתי שהוא גדול ורוצה להתפתח? ובכלל, איך להתפתח אם הוא לבד כל השבת?? מילא אם הוא היה עם חברים או משהו אבל לבד?
מעצבן אותי נורא

(אני יודעת גם שזה לא שום דבר נגדי ולא קשור אליי כע אבל זה כן משפיע)