זה מוזר שאני אוהבת ליהיות עצובה?

לבכות זה טוב

זה פשוט יותר נוח להיות עצובה מאשר להתאמץ כדי לראות את הטוב בחיים האלו. לראות את הטוב ולחשוב חיובי זה כישרון שלא להרבה יש.


אפשר לפתח אותו. אפשר לפעול, אפשר לעשות ואפשר להזיז דברים. זה נטו באחריותך

נשמע לי שיכול להיות שזה לא העצב שממנו את נהנית, אלא תחושת השחרור והביטחון שאת מקבלת כשאת מבטאת את העצב שלך.
זה בסדר לרצות את השחרור הזה, אנשים כמהים לו כל החיים. רק תזכרי שזו לא תחושת העצב שאת אוהבת, הרי איך אפשר באמת לאהוב להיות עצובה?
זה רק מה שאני מבינה ממה שתיארת כאן

כן

אני אישית אוהב כשיש גשם ואפור בחוץ. אפילו שזה מה שגרגמל היה אומר

לא מוזר
אחותי הקטנה מבקשת לא לנגב לה את הדמעות

לא, זה לא מוזר. אבל אני אגיד לך משהו, אני לא חושבת שאת אוהבת להיות עצובה, אני חושבת שאת מרגישה צורך לפרוק את העצב שלך ובגלל זה את נותנת לעצמך להרגיש אותו. זה יפה, זה מבורך שאת מחוברת לעצמך ונותנת לעצמך להרגיש. אני תמיד פה אם את עצובה וצריכה לפרוק

היי יקירה,
אני קורא את דברייך ושומע שאת רוצה להיות שמחה, משתוקקת להרגיש את השמחה, אבל שתהיה זו שמחה אמיתית, לא מזויפת. עם זאת משהו אצלך עוצר זאת, מונע ממך להיות שמחה, כי אולי את מרגישה יותר בטוח באזור הנוחות שלך, במקום של העצבות, הבכי.
את כותבת כי באמצעות הבכי את משתחררת ולכן אוהבת להיות עצובה. אכן בכי משחרר, אכן בכי מקל על העצבות ובמקום להרגיש מועקה ועצבות שעוטפת אותך, הדמעות שניגרות מהעיניים משרות תחושת הקלה, שחרור. לפעמים התחושה הזאת גורמת לאושר, לשמחה - האם גם אצלך?
לפעמים, את מתארת, את נחנקת בגרון, כדי לעצור את הדמעות, שלא יראו ויבחינו שאת בוכה ויבינו שאת עצובה וזה מכביד עוד יותר, כי את אולי מרגישה סוג של מאבק פנימי בין הדמעות שעומדות לפרוץ ובין הצורך להסתיר... וזה עוד יותר מעציב.
אולי כדי להתמודד עם העצבות שעוטפת אותך ולהרגיש באמת שמחה, כמו שאת מייחלת ורוצה, תחשבי על דברים טובים. תראי את הדברים הטובים שעברו עלייך באותו יום ותחייכי אליהם. תזמזמי לך שיר שאת אוהבת, שיר שמח שעושה לך טוב, או תיזכרי באיזה בדיחה שניהנת ממנה לאחרונה.
זה בסדר להיות עצובה מידי פעם, אבל אל תתני לעצבות להשתלט עלייך. תפני מקום גם לשמחה ולדברים הטובים.
האם שיתפת בכך מישהו מהקרובים אלייך? האם סיפרת זאת להורייך? לחברה טובה? לפעמים על-ידי שיתוף, פריקה ושיחה מקבלים פרופורציות על הדברים ורואים אותם אחרת. אל תתמודדי עם זה לבד.
יקירה,
אני מתנדב בעמותת סה"ר, סיוע והקשבה ברשת. אני מזמין אותך, אם תרצי, לשיחת צ'אט או וואטסאפ אנונימית, עם אחד המתנדבים שלנו, בלי שיפוטיות, לשיחה, הקשבה, פריקה וייעוץ, להתלבט ביחד ולמצוא דרכים לפתור את המצב שאת נמצאת בו.
נהיה שם איתך ובשבילך, נקשיב, ננסה לסייע - מוזמנת לצ'אט שלנו בקישור המצורף בתחתית ההודעה או לפנות בוואטסאפ למספר 055-9571399.

שולח לך חיבוק גדול והמון כוחות מרחוק.
שלך,
מתנדב סה"ר