האם הפוטנציאל האנושי הוא קבוע ואחיד הקיים מלידה בכל אדם, שמימושו תלוי בגילוי עצמי ובתנאים חיצוניים

הוא לא קבוע ולא אחיד ויכול גם למות בדרך
פוטנציאל יכול לגדול ולהתעצב זה תלוי סביבה חינוך ותפקידם של האם והאב במערכה
כן יש תקרה מסוימת
אבל התנועה לקראת הפוטנציאל תמיד תבטיח הגדלה של הפוטנציאל
אנחנו לא באמת מתרצים או מגשימים את עצמנו במלואנו
זה גם קפיצות יחסיות קטנות מדי בשביל שיגיעו למגבלה לפני שתמותי

ברור שלאנשים אין באמת פוטנציאל. מי שנולד חכם או מצליח זה בגנים. כל השאר סתם משכנעים את עצמם שאם יתאמצו אז אולי יגיעו לאנשהו, אבל בסוף נשארים באותו מקום. לא כולם נועדו לגדולה, וחבל לבזבז זמן על אשליות.

כל הדיבור על פוטנציאל זה סיפור שמוכרים ללוזרים כדי שלא יתאבדו.
בואו נודה באמת רוב האנשים טיפשים, עצלנים, וחיים כמו רובוטים אם היה להם פוטנציאל באמת, הם לא היו גוללים שעות בטיקטוק ולא בוכים על החיים שלהם.
אין פה שום ניצוץ חבוי רק אנשים בינוניים שמספרים לעצמם סיפורים כדי לא להתמודד עם זה שהם פשוט חסרי ערך.
מי שנועד לגדולה כבר שם. כל השאר? רעש רקע

לדעתי הפוטנציאל האנושי הוא לא דבר קבוע או אחיד שנולדנו איתו,אלא משהו שיכול להתפתח,להתרחב או אפילו להשתנות לגמרי עם הזמן תלוי בבחירות שלנו, במה שעברנו ובאיך שאנחנו בוחרים להתמודד עם החיים

נכון שיש אנשים עם נקודת פתיחה שונה כישרון טבעי, סביבה תומכת וכו' אבל זה לא בהכרח קובע את הגבול שלהם,הרבה פעמים דווקא הקשיים,ההתמודדויות והמאבקים מביאים את האדם למקומות שהוא בעצמו לא חשב שהוא יכול להגיע אליהם
אז בקיצור,אני מאמין שפוטנציאל נבנה לאורך החיים דרך התנסות,כאב,גילוי עצמי ואפילו טעויות
אין לנו תקרה מראש יש רק מה שנבחר לעשות עם עצמנו.

אין אדם שהפוטנציאל בו קבוע ואחיד
יש תכונות מולדות שיכולות לעזור להוכיח שיש אחד אבל זה הרבה יותר תלוי בסביבה של האדם ובגישה שלו כלפי הסביבה (מבחינת מה שהוא לוקח ממנה) וגם אם נקודת המוצא נראית בצורה אחת (לטובה או לרעה) זה לא אומר שככה עתידה להיראות נקודת הסיום בהכרח.
לפוטנציאל אין גבול מוגדר מהיותו תנודתי יחד עם ההתקדמות התמידית שלנו אליו ואנחנו לעולם לא נדע להצביע על מימושו , אולי על אי מימושו.

לפי הרמב''ן (או הרמב''ם אם אני טועה) כל יכולות האדם כבר קבועות בתוכו והוא מראש בנשמה שלו ומשמעות חייו היא להוציא את הכוח הפנימי שלו אל הפועל- הממשיות שבעולם הזה, ובעצם כך הוא ממש את הפוטנציאל המלא שלו

הפוטנציאל האנושי לא קבוע ואחיד, והוא לא קיים במלואו מלידה. אמנם כל אדם נולד עם תכונות ויכולות בסיסיות, אבל הפןטנציאל האמיתי מתעצב ומתפתח לאורך החיים - דרך ההתנסויות, הבחירות והמאבקים הפנימיים של האדם.

הוא לא דבר סגור שמחכה להתגלות, אלא דבר שנןצר תוך כדי תנועה. כל פעולה, מחשבה והחלטה משפיעות על גבולות היכולת וההתפתחות. לכן אין גבול קבוע לפוטנציאל, והוא לא נקבע מראש - אלא מתהווה תוך כדי חיים

על מה המינוסים

וואי אנונימי הרגת אותי

ולשואל השאלה אני לא חושב שיש דבר כזה פוטנציאל

אלו שתי גישות מנוגדות שמצד אחד הגורל שלי קבוע מראש ומצד שני אני זה שיוצר את הגורל שלי. בפועל החיים הם שילוב של השניים, יותר לכיוון השני.

אני מסכים עם אפשרות מס 2

אתה רוצה לבלבל לנו תמוח בכוונה? xd xd
סתם סתם. אני חושבת שגם וגם

יש תחומים שהפוטנציאל שלהם מוגבל באמצעות הביולוגיה או הגניטיקה של האדם
כמו פיתוח גוף או האינטליגנציה שאליה יוכל להגיע
ויש, כמו עושר ומעמד, שתלויים גם בסביבת משתנים
הגדולה היא למעזר את ההשפעות החיצוניות ולממש את הפוטנציאל הגנטי-שרק מיוחדים מגיעים אליו

*אני מקווה שהבנתי את השאלה כמו שהתכוונת אליה, כי ההגדרות היו רחבות לי, הערבוב בין מימוש הפוטנציאל לפוטנציאל עצמו לעניין השליטה האנושית בכל אחד מהחלקים בלבל אותי אז לא השתמשתי בהגדרות שלך לסוגי פוטנציאל ופרטתי לחלקים את מה שהגדרתי
-
ראיתי הבוקר כתבה על מחקרים שמדברים בדיוק על זה בהקשר של אינטליגנציה, אצרף קישור.
המסקנה שלה היא שהפוטנציאל מורכב משני חלקים (במקרה הזה, אבל זו דוגמא טובה להסיק ממנה לכלל כרגע. בכתבה היחס בינהם הוא 50%-50%. שזה דינמי כמובן כי בהחלט יש הבדל בין, לדוגמא, הפוטנציאל לגובה מסויים לעומת הפוטנציאל לרכישת שפות. החלוקה תתפלג אחרת סביב נושאים שונים) - ויש נקודת חיבור בינהם:

1. חלק אחד הוא קבוע גנטי-גורלי הנתון מראש, שמהווה את הפוטנציאל עצמו, שאפשר לסווג אותו בערך ל2 -
פונציאל פיזי (גנטי מולד), פוטנציאל נפשי-תודעתי (יכולות שנרכשות או מופעלות)

2. החלק השני הוא נתונים סביבתיים שמשפיעים על היכולת לממש את הפוטנציאל (לא יוצרים אותו מעצמם, וזו הבחנה חשובה). הנתונים הסביבתיים האלו כוללים חוויות חיים בלתי נשלטות (תהליכים לא מודעים, תנאים ראשוניים בילדות, מאורעות החיים בכללי) וחוויות חיים נשלטות (בחירות, התנסויות, תנאים סביבתיים הנרכשים במודע).

כלוצר, לא כל אדם יכול להיות איינשטיין כי הוא נולד עם מערך ספציפי של תכונות, אבל גם איינשטיין לא בהכרח היה איינשטיין בסביבה הלא נכונה (כדוגמא, לא מתייחסת באמת לסיפור של איינשטיין וכו')

נראה שבחלוקת סוגי הפוטנציאל שלך את בעצם מעלה את שאלת ההשפעה של האדם על *יצירת* הפוטנציאל שלו - יצירת הכוחות הלא-ממומשים בו ע"י החוויות החיים הנשלטות שלו (המודע) - בעצם ההשפעה של האדם על מאחורי הקלעים, ולא על מימוש הפוטנציאל עצמו, שזה משהו שקל להסיק שבהחלט אפשרי.
וזאת שאלה טובה, כי הפוטנציאל וחלק משמעותי מהנתונים הסביבתיים שתורמים למימוש שלו נמצאים מחוץ לשליטתו של האדם. ראיתי שתייגת יהדות, אם זה נוטה לשם אז כל שאלת הבחירה מתרחבת אפילו יותר (כמו זה שנשמה בוחרת במסלול שלה, ישראל מעל המזל, וכו'. זה מתרחב. בהרבה)

אז קודם כל, כדאי להגדיר פוטנציאל. עשיתי את זה חלקית ב1., אבל אפשר להוסיף הגדרה שמתייחסת לצד שלישי - פוטנציאל רוחני, הרעיון שיש מרחב בלתי מוגבל שאדם יכול לברוא מתוכו אפשרויות חדשות. אני מניחה שאפשר להתייחס אליו כמו שדה, מרחב לא ממומש בעל אפשרויות בתוכו - אופציות. נניח שיש שדה כזה לכל אדם. האם האדם יכול באופן מודע ומכוון להשפיע על שדה האופציות הזה וליצור שם דברים שלא היו בו מלכתחילה?
הגילויים האחרונים בפיזיקה קוונטית ואופן הפעולה של המערכת התת-אטומית (אפקט הצופה) מעלים אפשרות כזו, והאמת שזה מרתק (מציעה לך לראות חומרים של ד"ר ג'ו דיספנזה, בפרט הספר שלו 'לשבור את ההרגל של להיות עצמכם', ממליצה גם על הספר סופו של מיסטר y, שהוא מדע בדיוני שמדבר על הנושאים האלו, אבל זה יותר בשביל הכיף). יש בי משהו שנוטה להאמין שזה אפשרי ואני מתעסקת בזה דיי הרבה לאחרונה אבל חשוב לציין שמדובר בפרשנויות שמחברות בין ממצאים קוונטיים לתודעה האנושית והן לא עובדות מדעיות מוכחות.
עריכה: כאנלוגיה, זה מתייחס למימוש פוטנציאל אחד מכמה מתוך מאגר הקיים ולא יצירת דברים חדשים במרחב, זה קצת מבלבל

אפשרי שדרך נסיבות החיים האדם יעורר פוטנציאל חדש, אבל השאלה היא אם הוא מממש אותו או בורא אותו. כלומר אם הוא מפעיל משהו שקיים בפוטנציאל שלו מלכתחילה, כמו גנים שמתעוררים, או בעצם פותח נתיבים חדשים בתוך הפוטנציאל שלא היו שם קודם, כמו בורא גנים חדשים בדנ"א שלו. אם הדנ"א הזה קבוע או לא, שזו בעצם השאלה שלך (בתקווה שהבנתי נכון), אני לא יודעת.
האמת שזה ממש מזכיר לי את דו ההתנהגות של חלקיקים וקריסת פונקציית הגל בהתנהגות הזו, אלא שכאן האדם לא רק צופה בגל וגורם לו לקרוס למצב מסויים, הוא גם יוצר גלים חדשים שלא היו שם בכלל לפניי המפגש עם התודעה.
יש סיכוי שזה המקום לשלב את שאלת העץ שנופל ביער, תודעה חיצונית/בורא ואולי גם את שאלת הירח. המוח שלי גוסס אז אעצור כאן.

לסיכום, לדעתי אין תשובה חד משמעית. אני נוטה לחשוב שיש פוטנציאל קבוע מראש שיכול להשתנות ולהתפתח על ידי השפעה חיצונית, אך את ההבחנה לגביי היצירה או השימוש במאגר קיים אני לא יודעת לעשות.

אני לא חושב שהפוטנציאל קבוע מלידה
הוא נבנה דרך התנסויות, החלטות ומאבקים

הפוטנציאל נמצא בבן אדם עצמו ולכל אחד יש את הפוטנציאל הספציפי שלו שהוא צריך לגלות במהלך החיים וזה קורה על ידי הניסיונות שלו במהלך החיים