איך מגדירים דבר מוסרי?

למה זה הזכיר לי ממש שיעורי סוציולוגיה

אבל יש סיבה שאלו הדברים שכתובים בלוחות הברית

לפי שיקול דעת ומחשבה רציונלית שמתבססת על חוקים חברתיים

המקור בדת לדעתי
זה בכללי הרגשה של הנפש אם זה טוב או לא

לא מוסרי זה תואר לכל מה שאמרת

שואל השאלה:
^^^^חיכיתי שמישהו יכתוב את זה, אז עכשיו לשאלה האמיתית:
איך כופרים מגדירים דברים מוסריים?

טוב, בכללי כל הדברים האלה פשוט מזיקים לבן אדם אחר, זה למה הם לא מוסריים
הכי בקצרה שיש

שואל השאלה:
^למה הוחלט שמוסרי זה בהכרח דבר שמזיק?

לפי הנורמה לדעתי
זה כבר מה שקבעו בחברה וסנקציות של אי קיום הנורמה

שמע לכופרים זה גם מילא תארתית כמו מסרים זה לתאר משהו

^^להפך

^התכוונתי למשהו אחר שהוא כתב

זה תלוי בסביבה שאדם גדל בה. עבור כל אחד יש סרגל ערכים שונה. עבור מישהו רצח ואלימות זה משהו מסורי בגלל חינוך, השפעה מהחברה או טראומה אפילו. הכל זה עניין של הסביבה שבה אדם גדול ושואף את ערכיו

יש גם אנשים שמאמנים שעושים טוב, אבל בפועל הם עושים רע מזווית הראייה שלנו

^^^^^ לא ראיתי את השאלות החדשות התכוונתי

בתור בני אדם אנחנו מחויבים לחיות בקבוצות כדי לשרוד ולשם כך רכשנו יכולות תקשורת מאוד מפותחות (בהשוואה לשאר בע"ח) וכן בתור יצורים חברתיים הגדרנו פחות או יותר מה מוסרי ומה לא באופן כללי - "לא לרצוח" "לא לגנוב" אלו מושגים שמוסכמים בכל תרבות בעולם.
אבל מה שכן ישנם הרבה מאוד דברים שאינם מוסכמים בין בני אדם בגלל הבדלי תרבות ועל כן, קשה מאוד להגדיר מה נכון ומה לא נכון לעשות, לכל מדינה יש אופי מסוים וחוקים מסוימים שלא מעט פעמים ספציפיים לאותה מדינה (תלוי איפה).
באופן כללי, שמדובר במוסר אי אפשר להצהיר על משהו באופן מוחלט שהוא אינו מוסרי גם אם מדובר ברצח של חפים מפשע כמו ילדים כי ישנים כאלה אכזריים שלא יסכימו שזה לא מוסרי. ככה שמוסר זה בהחלט בעיני המתבונן, כל אחד והמוסר שלו.

זה אבולוציוני גרידא, בעבר שבטים שאיפשרו לאנשים לגנוב ולרצוח בשבט שלהם, היו לרוב שבטים שלא החזיקו מעמד ובסוף נכחדו.
לעומת זאת שבטים שאסרו רצח וגניבה היו שבטים ששיגשגו מבחינה אבולוציונית והביאו המון ילדים ששרדו והנחילו את הקודים המוסרים האלה הלאה לדור הבא

מוסר זה לא חוק פיזקלי שמתקיים ולא ניתן לעבור עליו. אלא הסיבה שהמין האנושי המשיך להתקיים עד עכשיו

כפי שכדי להסיק לגבי הקיים נצטרך הנחות־יסוד (כמו שהמידע שאנו מקבלים מהחושים מגיע ממציאות אובייקטיבית שקיימת מחוץ לנו או שבשכלנו להבין את המידע הזה), כך לגבי הראוי והמוסרי יש צורך בהנחות־יסוד.

יש לא מעט מערכות־מוסר: יש המניחים שמוסר מגיע מהאל או האלים, יש כאלה המניחים שמוסר מגיע מהנאה או שהוא שיקול של תועלת לעומת נזק, אחרים מתמקדים במידות טובות או במעשים נכונים וכן הלאה.
ברוב המוחלט של מערכות־המוסר, שאני מכיר, יש הסכמה ש"טוב" ו"רע" נוגעים להשפעה של מעשיך על הזולת.
מעשה טוב מיטיב לזולת ומעשה רע מריע לזולת. מה נחשב להטיב ומה נחשב להרע? בשביל זה יש לנו עשרות תורות מוסריות שונות שפילוסופים מתווכחים עליהן עד היום.

אפשר כמובן להניח שהמוסר אינו קיים, והסיבה היחידה שאנו מאמינים בו היא הדחפים האבולוציונים שלנו להתנהגות חברתית. באותה מידה שאפשר להניח שהמידע מהחושים שלנו בלתי־מהימן שכן אין לנו דרך לאמת אותו.

"איך כופרים מגדירים דברים מוסריים?"

דברים שהם מרגישים מוסריים לפי הרגשה פנימית.

^ כוונתך להגדרה של מוסר כאמנה חברתית?

אנו מגדירים מוסר לפי יחסי תועלת ונזק פוטנציאלים לעצמי ולכל אינדיבדואל באשר הוא

פינג^

להגיד שאנחנו לא מהימנים בגלל התפיסה החושית שלנו זו גם אקסיומה שאתה לא באמת יכול להוכיח, עזוב שזה גם מכניס אותנו לדיון אחר שהוא מה ההגדרה בכלל למהימנות מה התנאיים ה"חושיים" להתקיומות שלה

הכוונה היא שאין לנו דרך לאמת את החושים שלנו ועלינו להניח כאקסיומה שהמידע המגיע מהם מהימן, אחרת לא נוכל לדעת.